לקראת יורו 2012- חלק א

לקראת יורו 2012, פרויקט הנבחרות (1)

בית א'

בית ב'

בית ג'

בית ד'

רוסיה

הולנד

ספרד

אנגליה

יוון

גרמניה

איטליה

שוודיה

צ'כיה

דנמרק

קרואטיה

צרפת

פולין

פורטוגל

אירלנד

אוקראינה

קצת על היורו (ואיך אפשר בלי פוליטיקה…)

אליפות אירופה בכדורגל, יורו 2012, תתקיים בין ה-8 ביוני ל-1 ביולי בפולין ובאוקראינה וזו תהיה האליפות ה-14. בתחרות משתתפות 16 נבחרות בפעם האחרונה (באליפות הבאה, בצרפת 2016, תשתתפנה 24 נבחרות). סה"כ זכו בטורניר 10 מדינות. גרמניה מחזיקה בשיא עם שלוש זכיות (1972,1980,1996)(2). מעניין לראות שרק בשלושה מקרים זכו המארחות בטורניר (ספרד 1964, איטליה 1968 וצרפת 1984).

העשור הראשון

ההיסטוריה של האליפות מתחילה ב-1960 וכבר בתקופה זו כללה מעורבות של פוליטיקה במשחקים. ברבע הגמר של אותו הטורניר הייתה אמורה ספרד לפגוש את נבחרת בריה"מ אך פרשה בשל שיקולים פוליטיים(3). בריה"מ המשיכה עד הגמר שם ניצחה 2-1 את יוגוסלביה. ב-1964 ספרד של פרנקו לא יכולה הייתה לפרוש על אדמתה (התחרות נערכת בספרד) והתמודדה (וניצחה 2-1) בגמר המפעל מול אותה בריה"מ שבחרה להחרים רק ארבע שנים קודם לכן במאבק "של המדינה כולה אל מול הקומוניזם"(4). הטורניר של 1968 נערך על רקע פעילות רחבה של מחאה ברחבי העולם (בין המאבקים המפורסמים: "האביב של פראג", רצח מרטין לותר קינג ב-4 באפריל, מאבקי הסטודנטים בצרפת במאי של אותה השנה(5) ופעילות התנועה לשחרור האישה(6). בגמר התמודדו יוגוסלביה והמארחת איטליה שניצחה רק במשחק החוזר 2-0 לאחר שוויון 1 במשחק הראשון.

 Image

מרטין לותר קינג הבן

העשור השני

ב-1972 העפילה לראשונה גרמניה המערבית לטורניר, בניגוד לשכנתה המזרחית שנכשלה בשלב המוקדמות. לא זאת בלבד, אלא שזו השפילה את "האמא הגדולה" של יריבתה המזרח, האימפריה של בריה"מ, 3-0 בגמר. יורו 1976 (7) נערך ביוגוסלביה וזכור בעיקר בשל אנטונין פאננקה (Panenka), שבעט (או ליתר דיוק הקפיץ) את הפנדל המכריע מול מאייר הגרמני. צ'כוסלובקיה, עשתה היסטוריה כבר ברבע הגמר כשהדיחה לראשונה משלב הגמר את ברית המועצות, עדיין מעצמה (ומעצמת כדורגל) דאז(8).

העשור השלישי

יורו 1980 שזכור כטורניר בעל אחוזי צפייה (באצטדיונים ובטלוויזיה) נמוכים יחסית וכדורגל הגנתי, כלל תופעות של חוליגניזם, כמו בסיבוב הראשון במשחק בין אנגליה לבלגיה. גרמניה המערבית זכתה בפעם השנייה בתולדותיה בטורניר. בטורניר הבא, יורו 1984, נעשה מאמץ רב להפחית את תופעת החוליגניזם וגם רמת העניין והמשחק בטורניר השתפרה. נבחרת צרפת הציגה את הקשר התוקף, הפוליטיקאי לעתיד, מישל פלאטיני (Platini), שמחזיק עד היום בשיא ההבקעות (9) בטורניר. צרפת ניצחה אז בגמר את ספרד 2-0 והכובש הראשון היה כמובן פלאטיני. יורו 1988 שנערך במערב גרמניה זכור בעיקר בשל שעריו המרהיבים של מרקו ואן בסטן (Van Basten) אבל הפוליטיקה בערה מאחורי הקלעים. הגוש המזרחי התנגד לקיום חלק מהמשחקים במערב ברלין וכפשרה האצטדיון האולימפי בברלין אירח את טורניר ארבע המדינות (מערב גרמניה, בריה"מ, ארגנטינה ושוודיה) במרץ של אותה שנה(9). מערב גרמניה נשרה עוד בחצי הגמר מול הולנד של ואן בסטן. זו ניצחה את בריה"מ 2-0 בגמר.

Image

יורו 80'- חוליגניזם ובונקריזם

העשור הרביעי

יורו 1992 כלל את המנצחת המפתיעה דנמרק (2-0 בגמר מול גרמניה), שזכתה להשתתף בתחרות רק בשל פרישתה של נבחרת יוגוסלביה מהתחרות בשל מלחמת האזרחים בבלקן וסנקציות האו"ם. בריה"מ אף היא עברה תהפוכות באותה תקופה. לאחר שהעפילה לטורניר במהלך 1991 והתפרקה בינואר 1992 נרשמה לתחרות כנבחרת חבר המדינות העצמאיות בכדורגל וזו ייצגה את כל מדינות ברית המועצות לשעבר (פרט לאסטוניה, לאטביה ולליטא, אשר לא הצטרפו לחבר המדינות). בפועל שיחקו בנבחרת רק שחקנים מרוסיה, מאוקראינה, מבלרוס ומגיאורגיה(10). יורו 1996, תחת הסיסמא (היהירה למדי) "הכדורגל חוזר הביתה" נערך באנגליה. שוב, אנגליה הצליחה לאכזב את אוהדיה ואף להפסיד בפנדלים ליריבתה המושבעת גרמניה, שזכתה בטורניר. הניצחון בגמר היה ניצחון ראשון של גרמניה כמדינה מאוחדת מול צ'כיה כמדינה עצמאית מצ'כוסלובקיה. היה זה הניצחון הראשון בהיסטוריה מ"שער הזהב" של אוליבר בירהוף (Bierhoff) (11).

Image

סמל חבר המדינות

העשור החמישי

יורו 2000, הפעם הראשונה בה נערך הטורניר בשתי מדינות, בלגיה והולנד. משחק הפתיחה נערך באצטדיון הייזל המשופץ (או בשמו החדש: אצטדיון המלך בודואן) בבלגיה. האצטדיון שנושא את צלקות העבר של אסון 1985 שוב העלה את נושא החוליגניזם (ובעיקר החוליגניזם של האוהד האנגלי) לכותרות (12). לאחר הטורניר הועבר תיקון ל- The Football Disorder Act של 1989 במטרה למגר את התופעה (13). והיה גם כדורגל ולא סתם כדורגל. טורקיה (שהגיעה עד רבע הגמר) ופורטוגל (שהגיעה עד חצי הגמר) הפתיעו ביכולתן. צרפת השלימה "דאבל" עם ניצחון (מ"שער זהב" של טרזגה (Trezeguet) בדקה ה-103) בתחרות לאחר הניצחון במונדיאל 1998.

Image

אצטדיון המלך בודואון (לשעבר הייזל)

יורו 2004, "יורו ההפתעות" כלל הדחה מוקדמת עוד בשלב הבתים של גרמניה, ספרד ואיטליה. יוון, נבחרת ללא עבר של ממש בטורניר, הפתיעה במשחק יעיל, אך משמים למדי. משחק הגמר (בדיוק כמו משחק הפתיחה) נערך נגד המארחת פורטוגל והסתיים בתוצאה 1-0 משער בנגיחה מכדור קרן של חריסטאס (Charisteas). זכייתה של יוון הצטרפה לחגיגות קיומם של המשחקים האולימפיים ה-28 באתונה.

ב-2008 אירחו אוסטריה ושוויץ את היורו. ספרד זכתה בטורניר, תוך שהיא מציגה כדורגל מזהיר ומאזן יוצא דופן שכלל 0 הפסדים בתחרות. סגנון המשחק המכונה "טיקי-טקה" נתפס בעיני רבים כמהנה מאוד עבור הצופה הניטראלי ומתסכל מאוד את הקבוצה היריבה (14). כוכב הטורניר צ'אבי הרננדז (Hernández) סימל את השינוי שחל מהיורו הקודם (15). לא עוד "הסתגרות טקטית" (או "בונקר") ויציאה להתקפות מתפרצות, כי אם שליטה בשדה באמצעות מסירות קצרות, תנועה בלתי פוסקת של שחקנים והתשת היריב פיזית ומוראלית (16). בנוסף, היה זה ניצחון של ספרד כאומה, תוך שהיא מצליחה לאחד (או לפחות להשכיח לתקופה מסוימת) את הפילוגים הפנימיים בין הקסטיליאנים לקטאלונים, התנועה לאוטונומיה אנדלוסית, הבאסקים, הגליסיאנים ועוד (17).

Image

צ'אבי הרננדז, "המנוע" של נבחרת ספרד

העשור השישי

יורו 2012?

לפני שנעבור למשתתפות בטורניר, קצת על פנדלים…

בספרם, קופר וסימאנצקי (Kuper and Szymanski) מתייחסים לסוגיית בעיות הכרעה מ-11 מטרים (או בלשון העם: "פנדלים") במשחקי כדורגל. כמעט ואין עוררין על כך השיטה של הכרעת משחקים באמצעות פנדלים אי היא שיטה אכזרית, שמקדמת קבוצות המעדיפות "משחק מבוקר" על פני כדורגל התקפי המהנה את קהל הצופים, אך בד בבד יוצרת מתח במשחקים משעממים ומגבירה עוד יותר את חרדת הקהל לאחר 120 דקות של התמודדות.

אפיזודות חולפות כמו "שער הזהב" (בשיטת שער הזהב הקבוצה הראשונה שכבשה שער חוקי בהארכה ניצחה והמשחק נגמר באותו רגע) או "שער הכסף" (אם קבוצה מובילה בסיום המחצית הראשונה של ההארכה היא מנצחת וההארכה לא נמשכת, ובשאר המצבים מחכים עד שריקת הסיום) החזיקו מעמד זמן קצר בלבד (1992-2004 ו-2002-2004 בהתאמה) וננטשו לטובת השיטה המקובלת עד היום להכרעה.

הדיון כאן לא יתייחס לשאלה האם יש לקיים את השיטה הנ"ל או שמא יש לחפש פתרונות יצירתיים להכרעה, אלא יתייחס אליה כנתון קיים. כאמור, קופר וסימאנצקי כותבים בספרם "Soccernomics" אודות סוגיה זו (18) ואף מנתחים את הנושא מתוך "תורת המשחקים". בשורה התחתונה הם מראים, שעל אף ניסיונות מרובים לאיסוף מידע אודות הרגלי הבעיטה של שחקנים, שחקנים מקצועיים והשחקנים הטובים ביותר תופסים באופן אינטואיטיבי שעליהם לאמץ אסטרטגיה מגוונת (Mixed Strategy) ולשנות את כיוון הבעיטה שלהם. בסופו של דבר, לא ניתן לנבא לאן יבעט כל בועט מה שמשאיר את חווית הצפייה בפנדלים למותחת. המנבא היחיד להצלחה בפנדלים הוא מי יבעט ראשון: הקבוצה שבועטת ראשונה זוכה ב-60% מהמקרים (19).

Image

על המארחות, או ליתר דיוק למה לארח?

פולין ואוקראינה המארחות היורו נאלצו להשקיע כספים רבים כדי לאמוד בסטנדרטים של אופ"א. מלבד שיפוץ ובניית אצטדיונים, שדות תעופה ובתי מלון, אופ"א דורשת תנאים מפנקים למדי עבור אורחיה והשחקנים (מלון חמישה כוכבים שלם עבור אורחים במרחק של עד 45 ק"מ מכל אצטדיון ו-16 מלונות עבור הנבחרות, רובם מלונות חמישה כוכבים). הרופאים שמבצעים את בדיקות הסמים צריכים אף הם להתאכסן במלונות חמישה כוכבים, שלא לדבר על הוצאות האבטחה ודרישות להצבת מצלמות בכל האצטדיונים והעיירות הסמוכות (20).

Image

למשטרה מחכה הרבה עבודה ביורו הקרוב

בעבר ראו בתחרויות ספורט כקטליזטור כלכלי, שאמור לקדם את הכלכלה המקומית ולפתוח אותה לכלכלה הגלובאלית. כיום, רוב הכלכלנים מסכימים שאירוח של טורניר ספורט לא הופך מקום לעשיר יותר. נשאלת השאלה, אם כך, מדוע לטרוח? לאחר שמדינה מארחת טורניר כדורגל, תושביה מדווחים על עלייה באושר וזו נמשכת מספר חודשים. בסופו של דבר, בחישוב העלויות, נראה שהקפיצה ברמת האושר שווה את ההשקעה הכלכלית. מעניין לראות, שרק קבוצה אחת מהאוכלוסייה לא הציגה עלייה באושר: נשים (21).


(1) כל הזכויות שמורות לאנשים והאתרים השונים המופיעים הערות השוליים. כל השגיאות, הטעויות וההטעיות הן של המחבר בלבד. התמונות כולן הן תמונות חופשיות ועל כך תודה רבה לקהילת משתפי התמונות העולמית (א.ש.)

[7] לצורך הנוחות אני משתמש במינוח "יורו" עבור כל התחרויות, אך למעשה רק ב-1996 שונה שם טורניר מ"אליפות אירופה בכדורגל של אופ"א" למינוח המקוצר (א.ש.).

[8] מיקי שגיא. "בחזרה לעבר: כל מה שרציתם לדעת על אליפויות אירופה בכדורגל – חלק א`" (10.6.04)

 http://www.nrg.co.il/online/3/ART/725/460.html

[11] על "שער הזהב" ו"שער הכסף" ראה בהמשך בחלק העוסק בהכרעה בבעיטות מ-11 מטר.

[12] ראה למשל:

מערכת וואלה! "יורו 2000: מאות חוליגנים גורשו בימים האחרונים מבלגיה והולנד" (18.6.00)

http://sports.walla.co.il/?w=/7/11054

YNET. "גירוש המוני לחוליגנים האנגלים" (8.6.00)

http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-19614,00.html

http://www.youtube.com/watch?v=xtOXiQToz64

[13] מעניין לראות שבמשחקים בתוך אנגליה, עבור רוב הצופים כמעט ואין חשש מהפרות סדר.גם התפיסה הכללית של הציבור היא כזו שרואה את שיא האלימות בשנים 1970-1990. ביורו 2000 נעצרו והורחקו 945 אוהדי כדורגל אנגלים. כתוצאה מהפעילות הענפה למיגור האלימות כבר במונדיאל 2002 חלה ירידה בחוליגניזם.

Football (Disorder) Act 2000: Report to Parliament (Nov 2005).

http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/20100413151441/http:/www.homeoffice.gov.uk/documents/Football-Disorder-20062835.pdf?view=Binary

[14] יש מי שרואה ביוהאן קרוייף (Cruijff) כאבי השיטה, כמי שפיתח את ה "Total Football" של רינוס מיכלס (Michels), "האב הקדמון" של השיטה הנוכחית. ראה למשל:

Roberto Martinez. "World Cup final: Johan Cruyff sowed seeds for revolution in Spain's fortunes" (11.7.00)

http://www.telegraph.co.uk/sport/football/teams/spain/7883131/World-Cup-final-Johan-Cruyff-sowed-seeds-for-revolution-in-Spains-fortunes.html

[15] על צ'אבי, ראה למשל:

Simon Kuper. Soccer Men: Profiles of the Rogues, Geniuses, and Neurotics Who Dominate the World's Most Popular Sport (Nation Books, New York, 2011), p.131.

 [16] ראה למשל:

Sriram Ilango. "Tiki-Taka vs Total Football: Which is beautiful?" (13.4.12)

http://www.sportskeeda.com/2012/04/13/tiki-taka-vs-total-football-which-is-beautiful/

[17] גדעון ביגר ואשר שטרן. "מיהו ספרדי" (פורסם בגיליון "מסע אחר" 80)

 http://www.masa.co.il/article/424/%D7%9E%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%99/

[18]  :Simon Kuper and Stefan Szymanski. Soccernomics: Why England Loses, Why Germany and Brazil Win, and Why the U.S., Japan, Australia, Turkey–and Even Iraq–Are Destined to Become the Kings of the World's Most Popular Sport (Nation Books, New York, 2009), pp.113-132.

[19] הכלכלן שאחראי לנתונים האלו הוא איגנסיו פלאסיוס-הוארטה (Palacios-Huerta).

[20] Szymansky, Ibid, p. 244. Kuper

[21] Ibid, pp. 247-248.

פורסמה ב-16/05/2012, ב-יורו 2012 ותויגה ב-, , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 40 שכבר עוקבים אחריו

%d בלוגרים אהבו את זה: