נבחרת גרמניה ואני

מאז שאני זוכר אני אוהד את נבחרת גרמניה בכדורגל. הזכרון הראשון שלי מגרמניה (אז עדיין גרמניה המערבית) הוא ממונדיאל 1990: לותר מתאוס (Lothar Matthäus), הקפטן האלמותי, הבווארי נמוך הקומה מניף את הגביע. מאז, בכל טורניר גדול בו עולה השאלה: מי אתה רוצה שתזכה, אני נתקל בהרמת גבה, במקרה הטוב ובביקורת גלויה כשאני עונה: גרמניה. "איך אתה יכול לאהוד את הנאצים האלו?" בדרך כלל שואלים, או: נכון שעברו כך וכך שנים אבל "אני לא מסוגל לתמוך בנבחרת הזאת".

מונדיאל 1990, גרמניה המערבית של מתאוס

http://www.news.de/sport/855059516/forza-matthaeus/1/

גדלתי בבית שבו "ילד טוב משאיר צלחת ריקה" ו"אנחנו לא זורקים אוכל" הם משפטים שגורים. היו תקופות שגם מוצרים גרמניים לא נכנסו לבית ואם כן זה תמיד היה מלווה ב"למרות ש…זה הכי טוב" מודע שכזה. אצל סבי וסבתי תמיד דיברו על איזה מוצלחים הגרמנים ואיזה יופי אצלם ויימח שמם. בכלל, כילד שגדל תחת מערכת החינוך הישראלית בשנות ה-80, גרמניה היא כבר מגיל אפס "השטן הגדול" ו"הנאצים" הם שם נרדף ל"צורר הגרמני".

בעולם, התפיסה כלפי גרמניה אינה שונה. סיימון קופר, למשל, התייחס להקצנת עימותים ספורטיביים בין נבחרות הולנד וגרמניה באמצעות טרמינולוגיה מלחמתית (1). קשרה של הולנד, בגמר מונדיאל 1974, ואן הנגם (van Hanegem) תיאר את תחושותיו: "לא היה אכפת לי בכלל מה התוצאה. 1-0 הספיק, כל עוד היינו משפילים אותם. אני שונא אותם. הם רצחו את המשפחה שלי. אבא שלי, אחותי, שניים מאחיי. כל פעם שהתמודדתי מול גרמניה הייתי מלא כעס" (2).

האנגלים אף הם לא ידועים כאוהבי הגרמניה. ההיסטוריה הספורטיבית בין הקבוצות ארוכת שנים. רק כדוגמא, לקראת חצי גמר יורו 1996 פרסם "הדיילי מירור" הבריטי כותרת ראשית: "אכטונג, היכנעו! אנו מכריזים מלחמה על גרמניה". הכותרת הלאומנית, הלקוחה מקריאת הקרב במלחמת העולם השניה, ביטאה את שנאתם של האנגלים לגרמנים (3).

לקראת היורו הנוכחי שוב צפו רגשות העבר. הקרנתו של סרט אוקראיני, "המשחק", המתאר משחק בלתי רשמי בין קבוצת כדורגלנים מקומיים לקבוצת כדורגל שהורכבה מחיילים של גרמניה הנאצית, נדחתה (4). השחקנים המקומיים סירבו להצדיע במועל יד לפני המשחק, הגרמנים הציגו משחק אלים, אבל האוקראינים ניצחו. כתוצאה, רבים מהם נעצרו, חלקם עונו ואחרים נרצחו בבאבי יאר. בסופו של דבר הסרט יצא לאקרנים עף אך החשש ממהומות במהלך משחקי היורו (5).

אז למה בכל זאת גרמניה?

בשנות ה-80 וה-90 גרמניה הייתה שם קוד ל"יעילות". תמיד ידעת שהגנה גרמנית היא הגנה חזקה שקשה לפרוץ, שהגרמנים יילחמו עבור כל כדור ושיימצאו את ההתקפה האחת ואת השער היחיד שיוביל אותם לשלב הבא. מסוף שנות ה-90 חל שינוי בגרמניה בכלל ובנבחרת הגרמנית בפרט. שילובם של מהגרים בגרמניה הפכה להיות נוכחת יותר ויותר גם במגרשי הכדורגל. כילד, גרמניה ייצגה עבורי חוסר פשרות, לחימה עד השריקה האחרונה ויכולת להעלים את חסרונות היחיד ולהעצים את יכולות הקבוצה. היום גרמניה היא ערב רב של תרבויות. במונדיאל 2010, בסגל הקבוצה כלל 11 שחקנים, שהיו היו יכולים לבחור האם לשחק עבור גרמניה או להיות חלק מנבחרת אחרת. גרמניה משחקת כדורגל יפהפה, שמשלב מהירות, עוצמה וטכניקה וכמובן את "האופי הגרמני" הבלתי מתפשר ולא מוותר. נבחרת גרמניה היא דוגמא לאינטגרציה יוצאת דופן, במיוחד כשרואים את הבעיות החוזרות והנשנות בנבחרות הולנד וצרפת בין ה"ילידים" ל"זרים".

ועוד קצת על ההולנדים. הולנד היא אחרת הנבחרות האהודות ביותר בישראל. נוהגים לומר שלא צריך לערבב פוליטיקה עם ספורט, אך זו שטות גמורה. כדורגל ללא פוליטיקה, במקרים רבים, הוא באמת 11 משוגעים שרצים אחרי כדור (במיוחד בתת התחום "כדורגל ישראל"). האהדה לנבחרת הולנד מבוססת על מיתוס, שההולנדים טיפחו במשך שנים, כאילו ההולנדים סייעו ליהודים במלחמת העולם השנייה. סיימון קופר, בספרו בספרו "אייאקס הולנד והמלחמה – אנטישמיות, יהודים וכדורגל במלחמת העולם השניה" (6), כבר הראה את שיתוף הפעולה ההולנדי עם הכיבוש הנאצי. הוא מראה כיצד הורחקו יהודים ממועדוני הכדורגל (ומקדיש פרק לאדי האמל, שחקן אייאקס שנשלח לאושוויץ ומת במחנה) ומתאר את השתיקה לנוכח "היעלמותם" של היהודים. ההולנדים מדגישים תמיד את סלידתם מהגרמנים, אך זהו מתק שפתיים עבור אומה, שהייתה לה מפלגה נאצית שהוקמה כבר ב-1931, הרבה לפני הכיבוש הנאצי, ושגשגה במשך רוב מלחמת העולם השנייה, שהיו בה מספר הניצולים הנמוך ביותר במערב אירופה (7) וחשוב מכך סובלת מקסנופוביה רבתי (8).

עבורי, גרמניה היא "מה שיכול להיות" או "מה שהייתי רוצה שיהיה" כאן בישראל. לפחות ל-90 דקות, חבורה של ישראלים נלחמת עבור סמל אחד, מנסה להעלים את חסרונותיה, להדגיש את יתרונות על אחד מהפרטים במכלול ולהשיג משהו ביחד. תקראו לי תמים, אבל בשבילי זו פטריוטיות.

נכון, לא הכל ורוד בגרמניה. עדיין יש נאצים (כבשאר אירופה והעולם) ועדיין קיימת שנאת זרים, אך גרמניה היא בעלת הברית החזקה ביותר של ישראל (אחרי ארה"ב), במפעליה יוצרו הצוללות הגרעיניות של ישראל (על פי פרסומים זרים, כמובן) והיא תומכת נלהבת של ישראל, על אף שלרוב מסתייגת ממדיניות הממשלה שלה. חוץ מזה, יש לה אחלה נבחרת ומה הקשר לפוליטיקה, לא?

__________________________________________________________

(1)     סיימון קופר. כדורגל נגד האויב (תל אביב, הוצאת חרגול, 2002), ע' 24.

(2)     Hugo Borst, Johan Derksen, Leo Driessen (et al). Willem van Hanegem (Kats: De Butienspelers, 2007)

 (3) תומר גנור. " רוחות מלחמה: על השנאה בין אנגליה לגרמניה" (27.6.10)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3910365,00.html

(4) "יורו 2012: סרט נדחה כדי לא להצית שנאה לגרמנים" (11.4.12)

http://sports.walla.co.il/?w=/7/2524180

(5) ("A controversial new film: It's Kicking off" (14.5.12

http://www.economist.com/blogs/easternapproaches/2012/05/controversial-new-film

(6) סיימון קופר. אייאקס, הולנד והמלחמה – אנטישמיות, יהודים וכדורגל במלחמת העולם השנייה ואחריה (תל אביב, ספריית מעריב, 2008).
(7) קיים ויכוח לגבי רמות שיתוף הפעולה של ההולנדים עם הגרמנים, אך "בשורה התחתונה" רוב ההולנדים לא היו "חסידי אומות העולם" (א.ש.) Marnix Croes. "The Holocaust in the Netherlands and the Rate of Jewish Survival" (Holocaust and Genocide Studies, Vol.20, N3, Winter 2006, pp. 474–499).

(8) ראה למשל: "ההולנדים עושים חשבון נפש עקב התחזקות שנאת הזרים" (5.8.11)

http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1372899

(The far right reboot" (29.4.12"

http://www.heraldscotland.com/mobile/news/home-news/the-far-right-reboot.17421316?_=416f8f6e105370e7b9d0fd983141f00b613477f8

פוסט זה פורסם בקטגוריה יורו 2012, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על נבחרת גרמניה ואני

  1. אורי הגיב:

    אתה נותן לנקודה ההיסטורית משקל חשוב מידי לדעתי. יש עוד שיקולים לאהדת נבחרת כזו או אחרת. מעבר לזה, אני חושב שעידן ה"איך אתה אוהב את גרמניה כי הם נאצים" חלף ברובו מהעולם.אני חושב שזה קשור גם לשינוי סגנון המשחק שהנבחרת הגרמנית עברה מאז המונדיאל בגרמניה.

  2. אורי הגיב:

    אגב, אני חושב שאם תעשה סקר בין אוהדי הכדורגל האמיתיים בארץ ולא כלל האספסוף , תמצא שגרמניה לא נמצאת בראש רשימת הנבחרות השנואות וגם לא במקום השני..

  3. דור הגיב:

    ממש נהניתי מהמאמר, ומהכתיבה (!).. אני אמנם לא אוהד כל כך כדורגל (ובדרך כלל משמיץ אותו מול כדורסל), אבל אני בהחלט מסכים איתך שהפן הפוליטי ממש קשור לכדורגל והופך אותו למעניין. זה הופך אותו למעין יריבות בין מדינות, רק שיש חוקים ברורים ובסוף כולם חוזרים הביתה בשלום..
    ביורו הלפני אחרון (שלא כמנהגי) צפיתי באדיקות, וכמוך – אהדתי את גרמניה (אולי רק בגלל שלפחות 4 פעמים אמרו לי שאני דומה למיכאל באלאק), ובאמת ראיתי את מה שאמרת על המשחק של גרמניה – יעילות מרשימה, דיוק והלחימה על כל כדור.. היה גם את הדרמה – האם באלאק חסר המזל (או היכולת) סופסוף יזכה בתואר המיוחל, וגם השמות המצחיקים והכוכבים העולים של הנבחרת (שוואנשטייגער – יידיש!).
    לא ידעתי את מה שאמרת על הולנד, ונחמד יהיה לתת את זה עכשיו בפנים של האוהדים השרופים שחופרים עלייהם לפני כל יורו.
    וכמובן שאני זוכר את הגישה של סבתא שושנה (היית יכול גם להגיד שאמא נולדה בגרמניה!), שחדרה גם אלינו.
    בכל מקרה, לא ידעתי שאתה יודע לכתוב אבל וואלה –
    תמשיך! יצא טוב..

  4. פינגבאק: המונדיאל, הסכסוך והאינטרס הישראלי-פלסטיני | sheratzky

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s