לקראת יורו 2012- חלק ה (שחקן מכל קבוצה)

ספרד

צ'אבייר הרננדז אי קראוס (Xavier Hernández i Creus), קשר נבחרת ספרד, נולד ב-25.1.80, בטראססה (Terrassa), עיר בחבל קטלוניה בספרד. צ'אבי גדל במחלקת הילדים של ברצלונה והוא תוצר מובהק של האקדמיה שלה לה מאסיה ("החווה") (1). בגיל 11 נכנס צ'אבי לאקדמיה, הוא התקדם במהירות ובעונת 1997-8 עלה מקבוצת הנוער לברצלונה ב' (Barca B). במסגרת הקבוצה הפך להיות הבורג המרכזי, המוח שסייע לקבוצה לעלות לליגה השנייה.

במאי 1998 ערך את משחק הבכורה בקבוצה הראשונה במשחק ידידות נגד סאות'המפטון (.(Southampton F.C. בקיץ 1998 ערך את משחק הבכורה במסגרת תחרותית במסגרת הסופרקאפ נגד מאיורקה (RCD Mallorca). במקביל, המשיך צ'אבי בברצלונה ב' עד שנת 2000. בעונת 1999-2000 קיבל הזדמנות להיות חלק מרכזי בקבוצה, עם פציעתו של גוארדיולה. בסך הכל, באותה עונה, השתתף ב-24 משחקי ליגה (ו-38 משחקים בכלל).

צ'אבי הפך להיות בורג מרכזי בקבוצה, אך עד עונת 2004-5 המועדון התקשה לזכות בתארים. לקראת עונה זו, מונה צ'אבי לקפטן שני ועזר לקבוצתו לזכות באליפות ובסופרקאפ הספרדי. בעונת 2005-6 עבר צ'אבי פציעה קשה (קרע ברצועת הברך) ונאלץ לבלות מחוץ למגרשים במשך 4 חודשים. הוא חזר באפריל והספיק להשתתף במספר משחקים. שתי העונות הבאות היו מאכזבות עבור ברצלונה וצ'אבי. הקבוצה לא זכתה באף תואר שנים אלו.

ב-2008 החלו שלוש עונות מופלאות עבור הקבוצה, תחת הנהגתו של השחקן לשעבר גוארדיולה. צ'אבי היה גורם מרכזי בזכייה בתואר המשולש בעונת 2008-9: אליפות, גביע ספרד וליגת האלופות. הוא היה המבשל המצטיין בליגה עם 20 בישולים ובסך הכל בישל 29 שערים בכל המסגרות בעונה זו. בעונה הבאה שוב הוביל את הקבוצה והליגה בבישולים והקבוצה זכתה שוב באליפות. בעונת 2010-11 הקבוצה זכתה פעם שלישית ברציפות באליפות וזכתה שוב בליגת האליפות.

בעונת 2011-12 הסתיים עידן גוארדיולה בקבוצה עם אובדן האליפות לריאל מדריד. למרות זאת, מבחינה אישית, הייתה זו עונה מוצלחת לצ'אבי, כשבישל 7 שערים (2) בליגה ושבר את שיא השערים שלו לעונה אחת (10 שערים) (3).

 הקריירה הבינ"ל של צ'אבי החלה ב-1997 עם נבחרת ספרד עד גיל 17 והמשיכה עם הנבחרות עד גיל 18, עד גיל 20 (אלופת העולם לנוער 1999) עד גיל 21 (אלופת אירופה לשנת 1998) ועד גיל 23 (מקום שני באולימפיאדת סידני 2000).

צ'אבי ערך את משחק הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת בשנת 2000 כאשר היה בן 20 במשחק ידידות נגד הולנד. הוא היה חלק מהנבחרת שהגיע לרבע גמר מונדיאל 2002 והודחה בפנדלים על ידי קוריאה הדרומית וחלק מהנבחרת שאכזבה ולא העפילה משלב הבתים ביורו 2004. במונדיאל 2006 הגיע רק לשמינית הגמר בו הודחה ספרד על ידי צרפת.

ב-2008 זכתה ספרד ביורו כצ'אבי, השחקן הטוב ביורו, שולט במרכז השדה, מתקל, מכוון את ההתקפה ומניע את ספרד אל ההצלחה (85% אחוזי דיוק במסירה) (4). ב-2009 סיימה ספרד שלישית בגביע הקונפדרציות. ב-2010 זכה צ'אבי עם ספרד במונדיאל בפעם הראשונה בתולדותיה (עם 81% דיוק במסירות במהלך המשחקים, או במלים אחרות: 542 מסירות מדויקות מתוך 669 ניסיונות מסירה) (5). צ'אבי גם רץ 80.2 ק"מ במהלך הטורניר, כלומר בממוצע 11.5 ק"מ למשחק (6).

צ'אבי זכה במהלך הקריירה במספר רב של פרסים. בין ההישגים הקבוצתיים: עם ברצלונה- אליפות (1999,2005,2006,2009,2010,2011), גביע המלך (2009,2012), סופרקאפ ספרדי (2005,2006,2009,2010,2011), ליגת האלופות (2006,2009,2011), סופרקאפ אירופי (2009,2011), אליפות העולם לקבוצות (2009,2011). עם נבחרת ספרד-מדליית כסף במשחקים האולימפיים (2000), אליפות העולם לנוער (1999), אליפות אירופה (2008), מונדיאל (2010).

בין הישגיו האישיים: פריצת השנה (1999), שחקן השנה בספרד (2005), קשר השנה בליגת האלופות (2009), מנהל המשחק (הפליימקר) הטוב ביותר (2008,2009,2010,2011), שחקן השנה בעולם (2010),, קשר השנה בליגה הספרדית (2009,2011), שחקן הטורניר (יורו 2008), חלק מנבחרת מצטייני יורו 2008, חלק מנבחרת אופ"א של השנה (2008,2009,2010,2011), השחקן המצטיין של גמר ליגת האלופות (2009) ועוד…

צ'אבי זכה בשני עיטורים: מדליית הזהב של המסדר המלכותי של איכות ספורטיבית לשנת 2010 (7) וכן בפרס נסיך אסטוריאס לשנת 2010 (8).

סגנון המשחק של צ'אבי הפך אותו לאחד הקשרים הטובים בדורנו. הוא הפך להיות בברצלונה ובעקבותיה בספרד ל"מספר ארבע קלאסי", זה שנמצא במרכז המגרש, מחלק מסירות כמו קווטרבק בפוטבול (9), התפקיד שקרוייף המציא וגוארדיולה גילם בצורה מושלמת (או לפחות עד שהגיע צ'אבי). יש לו יכולת יוצאת דופן למצוא ולנצל שטח. יש לו ראייה מצוינת של המשחק, מסירות מדויקות, שליטה מדהימה בכדור ויכולת להכתיב את קצב המשחק. כמו שראינו קודם לכן, הוא שחקן מובילי מאוד, עם כושר גופני מעולה. היכולת שלו לשלוט במשחק בצורה כה קיצונית הקנתה לו את הכינוי "אדון הבובות" (10).

מחוץ למגרש, צ'אבי ידוע כאיש שקט, שכמעט ולא נמצא בכותרות ולא מדבר הרבה. דוגמא קטנה לאופיו הצנוע היא שנהג להגיע ברכבת לאצטדיון בתקופה שערך את הבכורה שלו בברצלונה (11). גם כשזכתה הקבוצה ב-2011 באליפות והיה מועמד לזכות בפרס כדור הזהב נשאר צנוע והגיב: "מסי ברמה אחת מעל כולם והוא השחקן הטוב ביותר עמו שיתפתי פעולה" (12).

איטליה

קלאודיו מרקיסיו (Claudio Marchisio), קשרה של נבחרת איטליה, נולד ב-19.1.86 בטורינו וגדל באנדצאנו (Andezeno). כבן למשפחה של אוהדי יובנטוס (13) (Juventus Football Club S.p.A),מרקיסיו הוא תוצר מובהק של מערכת הנוער של יובנטוס. כילד התעניין במגוון של ענפי ספורט : סקי, אתלטיקה וכדורגל. הוא הצטרף לקבוצת הלווין סיספורט (Sisport) של פיאט (14) ומשם עבר במהירות בגיל 7 לקבוצת הילדים של יובנטוס. בקבוצות הנוער שיחק מרקיסיו בתפקיד הקשר התוקף, בדומה לגיבור ילדותו אלסנדרו דל פיירו (15,del Piero) ובגיל 16 שונה תפקודו לקשר.

ב-2004 נקרא לראשונה להתאמן עם הקבוצה הבוגרת, אך למרות שישב על ספסל המחליפים לא זכה להשתתף במשחקי הקבוצה. בעונה 2005-6 היה שותף לאליפות קבוצת הנוער של יובנטוס (ב-Campionato Nazionale Primavera) והמקום השני בגביע ויארג'יו (Viareggio Cup World Football Tournament Coppa Carnevale).

לאחר פרשת השחיתות (הקלצ'יופולי (16) וירידה של יובנטוס לליגה השנייה, קודם מרקיסיו לקבוצה הבוגרת באופן קבוע. ב-2006 ערך את משחק הבכורה שלו בסיבוב השלישי של גביע איטליה בניצחון 3-0 על מרטינה (A.C. Martina). במשחק הסופרקאפ האיטלקי של קבוצות הנוער (The Supercoppa Primavera) היה קפטן הקבוצה שהביסה את אינטר (F.C. Internazionale Milano) 5-1. באוקטובר  שיחק את משחק הבכורה בליגה נגד פרוסינונה (Frosinone Calcio) והפך להיות שחקן הרכב קבוע. הוא סיים את העונה עם 25 הופעות בהרכב הפותח (17).

ב-25.7.07, עם עליית יובנטוס לליגה הבכירה,  עבר מרקיסיו בהשאלה לאמפולי (Empoli F.C.) מתוך כוונה לחשלו במועדון בו יוכל לקבל הרבה דקות משחק. באמפולי השתתף ב-26 משחקים. בתום העונה חזר ליובנטוס. ב-24.1.09, 5 ימים לאחר יום הולדתו ה-23, כבש את שער הבכורה בקבוצה הבוגרת, שער הניצחון על פיורנטינה (ACF Fiorentina). ב-2009 נבחר לשחקן השנה על ידי האוהדים באתר הקבוצה (18). בעונת 2011-12 היה חלק מרכזי בקבוצה שזכתה באליפות לראשונה מאז 2003 (19).

התכונות המאפיינות את מרקיסיו הופכות אותו לנכס עבור כל מאמן. ראשית, הוא אוהד יובנטוס מושבע (גיבור ילדותו, כאמור, הוא דל-פיירו), מה שהופך אותו לשחקן נאמן, תכונה שקשה למצוא בסביבת הכדורגל העולמי כיום. שנית, הוא חזק מאוד מבחינה גופנית (אחד מכינוייו הוא "גלדיאטור") וקר רוח. שלישית, יש לו יכולת טכנית טובה. הוא אמנם ימני, אך יכול לבעוט גם ברגל שמאל ברמה סבירה למדי. לבסוף, הוא מתקל אפקטיבי, אך בד בבד בעל חוכמת משחק, המונעת ממנו להיכנס לתיקולים מיותרים. מצד שני, ל"טארדלי החדש" (20) יש נטייה להיפצע פציעות קטנות, אך כאלו שפוגעות ברצף ובכושר המשחק שלו. מעבר לכך, הבעיטה מרחוק שלו טעונת שיפור (21).

 ClaudioMarchisioInToronto.jpg

הקריירה הבינ"ל של "הנסיך הקטן" החלה בנבחרת איטליה עד גיל 21 במשחק הבכורה במוקדמות יורו 2009 ביוני 2007. בטורניר עצמו, פתח בכל משחק חוץ מאשר בהפסד לגרמניה בחצי הגרמני בו לא שותף בשל השעיה. באוגוסט 2009 ערך את משחק הבכורה בנבחרת הבוגרת במשחק ידיות מול שוויץ. המשחק התחרותי הראשון שלו בנבחרת היה במוקדמות גביע העולמי מול בולגריה. במונדיאל 2010 שותף בשלושת משחקי הנבחרת. מרקיסיו הבקיע את שער הבכורה שלו במוקדמות יורו 2012 נגד סרביה ב-7.10.11.

בין הישגיו הקבוצתיים יש לציין את אליפות הליגה השנייה עם יובנטוס (2007) ואליפות הליגה (2012). כמו כן, מרקיסיו היה חלק מנבחרת השנה של 2011 (22).

קרואטיה

איבן פריסיץ' (Ivan Perišić), קשר נבחרת קרואטיה, נולד ב-2.2.89 בספליט (23). הוא החל לשחק כדורגל בהיידוק ספליט (Hajduk Split) ובקבוצה הבוגרת כבר בגיל 17, שם כונה "אסאנוביץ' החדש" (24). ב-2007 חתם בסושו (FC Sochaux-Montbéliard) הצרפתית, אך לא זכה שם לדקות משחק. ב-2009 עבר בהשאלה לרואסלארה הבלגית (KSV Roeselare) שם החלה פריחתו כשחקן. הוא תרם לקבוצה 5 שערם ב-18 הופעות.

באוגוסט 2009 קנתה קלאב ברוז' (Club Brugge K.V.) את פריסיץ' מסושו תמורת 250,000 יורו. בעונתו הראשונה כבש 9 שערים ובישל 10 בליגה. בעונתו השנייה כבר היה הכובש המצטיין בליגה עם 22 שערים ועוד 10 בישולים. הוא נבחר לשחקן המצטיין של הליגה (25), תוך שהוא מסייע לקבוצתו לסיים במקום הרביעי, המוביל להשתתפות בליגה האירופית.

במאי 2011 עבר פריסיץ' לבורוסיה דורטמונד (Borussia Dortmund) הגרמנית. עונתו הראשונה בקבוצה הסתיים באליפות (שנייה ברציפות עבור הקבוצה) וגביע, כשהוא משתתף ב-38 משחקים (27 בליגה), מבקיע 9 שערים ומבשל 6 (מתוכם 7  ו-3 בליגה, בהתאמה).

http://www.zimbio.com/pictures/DVvTFsh5pyN/Borussia+Dortmund+v+Arsenal+FC+UEFA+Champions/WQkNJi71sbt/Ivan+Perisic

הקריירה הבינ"ל של פריסיץ' החלה בנבחרת קרואטיה עד גיל 17 והמשיכה בנבחרת עד גיל 18 ובנבחרת עד גיל 21. הוא היה חלק מהנבחרת עד גיל 21 שהשתתפה במוקדמות אליפות אירופה 2011. ב-26.1.11, בגיל 21 בלבד, זומן לראשונה לנבחרת הבוגרת של קרואטיה.

פריסיץ' גבה הקומה (1.87 מ'), יכול לשחק במגוון תפקידים במרכז המגרש, אף על פי שהוא רגיל להיות הקשר המרכזי. יש לו יכולת פיזית טובה והוא מסוגל לכסות שטחים גדולים במהלך המשחק. יש לו טכניקה טובה, ניידות ויכולת הבקעת שערים טובה מאוד. גובהו מאפשר לו משחק ראש טוב. חסרונו הגדול הוא חולשתו הפיזית היחסית (שוקל 80 ק"ג בלבד). הוא צריך לשפר את החלק הזה כדי להפוך לשחקן שלם יותר (26).

 

אירלנד

דמיאן אנתוני דאף (Damien Anthony Duff), קשר נבחרת אירלנד, נולד בבליבודן (Ballyboden), עיירה באזור דרום דאבלין (Dublin) ב-2.3.79. כנער, שיחק בקבוצות לסטר סלטיק (Leicester Celtic), לורדס סלטיק (Lourdes Celtic) וסט. קויין בויס (St. Kevin's Boys) וב-1996 הצטרף לבלקבורן האנגלית. בסוף עונת 1996-7 ערך את משחק הבכורה שלו מול לסטר סיטי (Leicester City F.C.) בו קיבל את פרס "השחקן המצטיין". בעונה שלאחריה בלקבורן ירדה לליגה השנייה.

דאף סייע לקבוצתו לעלות בחזרה לליגה הראשונה ב-2001. לאחר מונדיאל 2002, חתם על חוזה חדש עם הקבוצה לתקופה של 4 שנים. על אף בעיית פציעות, סיים ככובש המצטיין של הקבוצה בעונת 2002-3 עם 11 שערים (בכל המסגרות) וסייע לקבוצה לסיים שישית ולהעפיל לגביע אופ"א.

לקראת עונת 2003-4 חתם דאף בצ'לסי, אך שוב סבל מפציעות שהשביתו אותו מחלקים ניכרים של העונה. הוא סיים את העונה עם מאזן של 6 שערים. בעונה הבאה, דאף הפגין את יכולותיו המגוונות ששיחק, על פי צרכי הקבוצה, פעם באגף ימין ופעם באגף שמאל של ההתקפה. הוא כבש בסך הכל 10 שערים. העונה הבאה הייתה לא מוצלחת מצידו של דאף והוא סיים אותה עם 3 שערים ב-39 הופעות.

ב-2006 עבר דאף לניוקאסל (Newcastle United F.C.). הקריירה בקבוצה החדשה החל טוב עם מספר שערים, אך בנובמבר נפצע ונאלץ להיעדר מהמגרשים במשך 4 חודשים. לאחר חזרתו נפצע שוב ונאלץ לסיים את העונה (27) עם שער 1 בלבד ב-22 הופעות. גם העונה הבאה לא בישרה טובות עבור דאף, ששותף ב-16 משחקים בלבד. בעונתו השלישית בקבוצה הראה דאף, שוב, את היכולות המגוונות שלו, כשנאלץ לשחק בעמדת המגן השמאל. במשחק האחרון באותה עונה כבש דאף שער עצמי שקבע, כי ניוקאסל תרד ליגה.

בעונת 2009-10, לאחר משחק אחד בלבד עם ניוקאסל בליגה השנייה, עבר דאף לפולהאם (Fulham F.C.) בליגה הראשונה. בעונתו הראשונה בקבוצה השתתף דאף ב-50 משחקים וכבש 9 שערים. היום הוא ממשיך ליהנות בפולהאם (28).

 Mikhail Slain) foto.mail.ru)

בין הישגיו של דאף נכללים זכייה בגביע הליגה עם בלקבורן (2002), שתי אליפויות (2005,2006) וגביע עם צ'לסי (2005) (וכן מגן הקהילה 2005) וזכייה בגביע האינטר טוטו עם ניוקאסל ב-2006. בין הישגיו האישיים כדאי לציין את הכללתו בנבחרת העונה של הליגה הראשונה לעונת 2000-1 ונבחרת השנה של אופ"א (2002).

הקריירה הבינ"ל של דאף החלה באליפות העולם עד גיל 20 (בתקופה ההיא: "אליפות העולם לנוער") ב- 1997 (אותה סיימה הנבחרת במקום השלישי). משחקו הראשון בנבחרת הבוגרת התקיים ב-1998 נגד צ'כיה. דאף היה מעורב בכל שלושת הקמפיינים של מוקדמות היורו: 2000, 2004 ו-2008, בהם נכשלה אירלנד. ב-2002 השתתף דאף בכל משחקי אירלנד במונדיאל והיה השחקן המצטיין של הנבחרת האירית (29).

דאף הוא מקצוען, איש ללא פשרות על הדשא (בהתאם למנטאליות האירית המקובלת). הקריירה הארוכה שלו הדגימה את הורסטיליות שלו, כאשר תופקד בתקופות שונות כקשר שמאלי, קשר ימני ומגן שמאלי. הוא ידוע כאדם שליו למדי שמתעורר לחיים כשהכדור ברגליו. דאף הוא, מה שכינו פעם, קיצוני "סופה" קלאסי: מהיר מאוד, בעל כוח מתפרץ (30).

 

אנגליה

סטיבן ג'ורג' ג'רארד (Steven George Gerrard), קשר וקפטן נבחרת אנגליה, נולד ב-30.5.80 בויסטון (Whiston), עיירה בבורו העירוני נוסלי (Metropolitan Borough of Knowsley), השייכת למחוז המטרופולין מרזיסייד (Metropolitan County Merseyside) בצפון מערב אנגליה (31). כדורגל היה חלק בלתי נפרד מהמשפחה, אביו שיחק כדורגל בצעירותו וגם אחיו, פול, שיחק בשכונה. בן דודו, אנת'וני, אף הפך לשחקן מקצועני ומשחק בקרדיף סיטי (Cardiff City F.C. 32).

הוא החל לשחק כדורגל בקבוצה המקומית ויסטון ג'וניורס (Wiston Juniors, 33). דייב שאנון (Shannon), אחד מהמאמנים בקבוצת הילדים של ליברפול (Liverpool F.C.) היה חבר של בן מקינטייר (McIntyre), מאמן קבוצת ויסטון ג'וניורס, מה שהביל במהירות לאקדמיה של ליברפול (34). דודו, אוהד אברטון, ניסה, אמנם, לשכנע אותו לשחק באברטון (Everton F.C.), אך אביו, ליברפולי בדם, שמח כשסטיבן החליט להצטרף לאקדמיה של ליברפול (35). הוא המשיך לשחק בליגת ימי ראשון החובבנית במדי קבוצת ויסטון ג'וניורס במקביל להשתתפות המקצוענית יותר במדי ליברפול (36).

כשהיה בן 8, אם כן, הצטרף לאקדמיה של ליברפול (37) והחל את הדרך הארוכה אל הבוגרים. לאחר שנה במועדון עבר תאונה קשה, שכמעט וקטעה את הקריירה שלו עוד לפני שהתחילה. הוא נהג לשחק עם חבריו במגרש משחקים, שהיה מעין מזבלה שכונתית, סמוך לביתו. הכדור עף לשיחים וסטיבי החליט שהוא יבעט בהם עד שימצא בכדור, כיוון שחשש להכניס את ידיו פנימה. ניסיון החיפוש הסתיים בקלשון נעוץ ברגלו ובאשפוז בבית החולים. עברו עליו כמה שעות של כאבים וחששות כבדים שלא יוכל לבעוט יותר בכדור. ג'רארד מתאר את החוויה הזו כאחת החוויות הראשוניות שהבהירו לו את חשיבות הכדורגל לחייו: הוא לא יכול היה לדמיין את עצמו בלי הכדורגל (38).

ג'רארד החל את לימודיו בבית הספר St. Michaels. בית הספר לא היה אהוב עליו, בלשון המעטה. הוא שנא את החזרה מסוף השבוע בעיקר בשל אובדן תחושת החופש ואפשרות לשחק ולצפות בכדורגל ללא הפסקה (39). סטיבי היה ילד שובב ונקלע ללא מעט תגרות בביה"ס (40). הוא עבר לחטיבת הביניים Cardinal Heenen, בית ספר קתולי המתמחה בספורט, מתוך ידיעה ששם יוכל לשחק כדורגל (41).

ההתחלה של ג'רארד הייתה קשה. הוא נדחה מבית הספר הלאומי לכדורגל Lileshall בגיל 14, חווית דחייה קשה שרק הגבירה את המוטיבציה של הסקאוזר הגאה (42). באותה תקופה ערך מספר משחקי ניסיון באברטון, טרנמיר רוברס (Tranmere Rovers F.C.), ווסטהאם יונייטד (West Ham United F.C.) ואפילו במנצ'סטר יונייטד. אצל יונייטד נפגש עם אלכס פרגוסון (Ferguson, 43) לארוחת ערב והוצע לו חוזה לשלוש שנים. ג'רארד טוען שמעולם לא חשב לחתום ביונייטד וכל רצונו היה לגרום לליברפול להציע לו חוזה ואמנם זמן קצר לאחר מכן קיבל חוזה YTS מליברפול (44). הוא סבל ממחלה שקשורה לגדילה מואצת וגרמה לו לכאבי גם חוזרים ונשנים, מה שמנע ממנו חוזה מקצועי מליברפול (45). בסופו של דבר, ג'רארד חתם על החוזה המקצועי הראשון שלו עם ליברפול ב-5.11.97, כשהיה בן 17.5 (46).

הופעת הבכורה של סטיבי ג'י בקבוצת הבוגרים הייתה ב-29.11.98 במשחקן מול בלקבורן בדקה האחרונה כמחליף (47). הוא ערך את משחק הבכורה בהרכב הפותח מול סלטה ויגו (Real Club Celta de Vigo) במשחק שזכור לו כגרוע במיוחד, גם בשל העובדה שלא תופקד בעמדה הטבעית שלו במרכז השדה (48). בגומלין באנפילד (Anfield) הוא כבר פתח במרכז השדה ועל אף הפסדה 1-0 משער של חיים רביבו נבחר לשחקן המצטיין של המשחק (49).

בסך הכל בעונה זו ערך 13 הופעות בקבוצה, כשהוא ממלא את מקומו של הקפטן הפצוע רדנאפ (Redknapp) ומשחק באגף ימין של ההתקפה. הוא כמעט ולא תרם משמעותית למשחק של הקבוצה. הוא עצמו לא האמין עדיין ביכולתו בשלב זה, היה חסר בטחון והתמקד בעיקר במשחק ההגנה, כשהוא מחפש לתקל ולעצור את התקפות היריבה יותר מאשר ליצור התקפות ולדחוף את הקבוצה קדימה.

בעונה הבאה הופיע ב-29 משחקי ליגה וכבש את שער הבכורה שלו (שערו היחיד באותה עונה), אך סבל מבעיות גב הקשורות לגדילה מואצת וכן מפציעות מפשעה, שהוציאו אותו מהמגרשים לצורך מספר ניתוחים. הוא שיחק בכל תפקיד שנדרש ממנו בין אם היה זה מגן ימני, מגן שמאלי, קשר ימני או קשר מרכזי (50). בעונת 2001-2, הפך כבר לחלק מרכזי בקבוצה. הוא ערך 50 הופעות בכל המסגרות וכבש 10 שערים בדרך לזכייה בגביע הליגה, בגביע האנגלי ובגביע אופ"א.בתום העונה חתם על חוזה חדש בקבוצה תמורת שכר של 50,000 פאונד לשבוע (51). בעונה הבאה סיימה ליברפול במקום השני בליגה.

בעונת 2003-4 מונה ג'רארד לקפטן הקבוצה בגיל 23 בלבד. לראשונה בקריירה הודה שאינו מרוצה ממצבה של הקבוצה וחשב על האפשרות לעבור לקבוצה אחרת. בסופו של דבר, החליט ג'רארד להישאר נאמן לקבוצתו (52).

עונת 2004-5 התחילה ברגל שמאל עבור ג'רארד. הוא סבל מפציעה במשחק נגד מנצ'סטר יונייטד בספטמבר והושבת ממשחק פעיל עד סוף נובמבר. עם חזרתו למגרשים סייע לקבוצתו להעפיל לשלב הנוקאאוט בליגת האלופות. גמר ליגת האלופות של 2005 זכור כאחד מהמשחקים המרתקים במפעל. ליברפול, בהנהגתו של ג'רארד, חזרה מפיגור של שלושה שערים במחצית המשחק, מול קבוצה איטלקית גאה ועקשנית, מילאן. בתום המחצית הראשונה היה נדמה שהתבוסה מובטחת. ג'רארד הוביל את ליברפול, כשהוא כובש את אחד השערים ומוכשל בדקה ה-90 ברחבת ה-16 (53).

כתב הדיילי טלגרף, הנרי וינטר (Winter) תיאר את הקמבק והניצחון מול מילאן. "…ג'רארד התנפל על האיטלקים מהשריקה הראשונה של המחצית השנייה, כשהוא מבקיע, יוצר את המרחב עבור ולדימיר שמיצר להוסיף שער שני ואז זוכה בפנדל עבור צ'אבי אלונסו, זה שבסופו של דבר הביא את ליברפול לשוויון. היו אלו ההחלטיות של ג'רארד, סירובו להביע כשלון אף כאשר הוא עלה כמו צל ענק, שהחזיקו את קבוצתו בחיים והניעו אותה לעבר חצי שעה נוספת… היה זה כדורגל מאלים, שכולו תעוזה ותהילה והביא את גדודי המאמינים לעמוד ולעודד" (54). ג'רארד סיים את העונה ככובש המצטיין של הקבוצה.

בעונה הבאה כבש סטיבי ג'י 23 שערים ב-63 הופעות והוביל את ליברפול לזכייה בגביע האנגלי, כשהוא כובש את שער השוויון שהביא את המשחק להארכה. בעונת 2006-7 כבש 11 שערים ב-51 הופעות, אך הקבוצה לא זכתה באף תואר (55).

השנים הבאות היו מאכזבות עבור ג'רארד מבחינה הישגי הקבוצה. הוא שמר על מאזני יפים מבחינת הופעות ושערים (2007-8: 52 ו-21,  2008-9: 44 ו-24, 2009-10: 49 ו-12), אך הקבוצה לא הצליחה לזכות אף לא בתואר אחד (56).

עונת 2010-11 הייתה מאכזבת עבור ג'רארד מבחינה אישית. הוא סבל מפציעה במפשעה והשתתף ב-24 משחקים בלבד. ליברפול המשיכה לשקוע בבינוניות של מרכז הטבלה. תחילת עונת 2011-12 הייתה המשך ישיר של קודמתה, כג'רארד פותח את העונה כאחד מן הצופים ביציע בשל הפציעה החוזרת במפשעה. גם לאחר חזרתו הוא סבל מפציעות אחרות שפגמו בכושרו. למרות זאת, הוא הספיק לחזור ולעזור לליברפול לזכות בגביע הליגה. הוא סיים את העונה עם 21 הופעות ו-9 שערים.

http://www.kewlwallpapers.com/wallpaper/Steven-Gerrard-football-player/

הקריירה הבינ"ל של ג'רארד החלה כבר באנגליה עד גיל 16, כשעלה מהספסל בניצחון על דנמרק בשנת 1996 (57). הוא השתתף בנבחרת אנגליה עד גיל 18 וכן בנבחרת עד גיל 21  והיה אף קפטן הקבוצה (58). בשנת 2000 ערך את משחק הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת נגד אוקראינה במשחק ידידות (59) משחק הבכורה שלו במסגרת תחרותית, היה כמחליף במשחק נגד גרמניה במסגרת יורו 2000, בו הודחה אנגליה בשלב הבתים. שער הבכורה של ג'רארד היה במוקדמות מונדיאל 2002 בניצחון 5-1 על גרמניה. הוא לא השתתף במונדיאל בשל פציעה. ב-2004 היה חלק מהנבחרת שהודחה מהיורו ברבע הגמר על ידי פורטוגל (כבש שער אחד). הוא השתתף במונדיאל 2006, כאשר אנגליה שוב הודחה בפנדלים על ידי פורטוגל ברבע הגמר (כבש שני שערים). במוקדמות יורו 2008 כבש שני שערים, אך הנבחרת לא הצליחה להעפיל לטורניר. הוא עזר לנבחרת להעפיל למונדיאל 2010 ומונה לקפטן לאחר פציעתו של פרדיננד (Ferdinand). אנגליה הובסה על ידי גרמניה 4-1 בשמינית הגמר. לקראת יורו 2012 מונה ג'רארד לקפטן עד ידי מאמן הנבחרת החדש, הודג'סון.

כאמור, ג'רארד שיחק את כל הקריירה בליברפול, שלא זכתה באליפות מאז עונת 1989-90. הוא זכה כמעט בכל תואר אפשרי אבל תואר האליפות חמק מידיו עד כה. הוא זכה עם ליברפול בגביע האנגלי (2001,2006), גביע הליגה (2001,2003,2012), מגן הקהילה (2001,2006), ליגת האלופות (2005), גביע אופ"א (2001), הסופרקאפ האירופי (2001,2005).

ג'רארד זכה במספר רב של הישגים האישיים ביניהם זכייה בפרס השחקן הצעיר של השנה בליגה האנגלית (2001), שחקן השנה (בחירת האוהדים) (2001,2009), שחקן השנה בליגה האנגלית (בחירת השחקנים) 2006, שחקן השנה בליגה האנגלית (התאחדות עיתונאי הכדורגל) 2009, חלק מנבחרת העונה בלגיה האנגלית (2001,2004,2005,2006,2007,2008,2009), השחקן המצטיין בגמר ליגת האלופות (2005), חלק מנבחרת אופ"א (2005,2006,2007), שחקן השנה של נבחרת אנגליה (2007). הוא היה מועמד מספר רב של פעמים לשחק השנה של פיפ"א וכל ל"כדור הזהב". בנוסף, ג'רארד הוא חבר מסדר האימפריה הבריטית (MBE) לשנת 2006 (60) וכן עמית של כבוד באוניברסיטת ג'ון מורס (John Moores University) בליברפול משנת 2008 (61).

הביוגרפיה של ג'רארד מגלה לא מעט על האיש. כשהיה בן 8 נהרג בן דודו ג'ון פול באסון הילסבורו. ג'ון פול היה ההרוג הצעיר ביותר מבין 96 הקורבנות בטרגדיה, שהינה פצע מדמם עד היום עבור העיר ליברפול כולה. ג'רארד כתב על האסון: "כשראיתי את תגובת משפחתו דחף אותי להיות השחקן שאני היום" ואף סיים את הההקדמה לספר במלים: "אני משחק עבור ג'ון פול" (62). בכל שנה ב-15 באפריל נערך טקס בהשתתפות בני משפחות הנספים באנפילד, מגרשה הביתי של קבוצת ליברפול, בנוכחות מלאה של השחקנים. ג'רארד רואה בקשר הזה בין הקבוצה למשפחות קשר מובן מאליו וחלק בלתי נפרד מהמשפחתיות של ליברפול.

ג'רארד, הוא אדם צנוע, מופנם ובעל ביקורת עצמית גבוהה. מצד אחד, תכונות אלו הפכו אותו לאהוד מאוד ועזרו לו לשפר את יכולותיו ו(כמעט) לא להסתבך בשערוריות ציבוריות מן הסוג, שכדורגלנים (וכדורגלנים אנגלים במיוחד) נוהגים להסתבך בהן. הביוגרפיה שלו מלאה בביקורת עצמית וספקות לגבי יכולתו. כך למשל, כשנקרא להתאמן בפעם הראשונה עם נבחרת אנגליה חשש מאוד שאינו איכותי דיו לשחק לצד גיבורי ילדותו (63).

הוא ידוע כשחקן קשוח ולוחם ללא פשרות. הוא עצמו  מייחס חלק מהקשיחות שלו במשחק לעובדה שנהג לשחק עם אחיו וחבריו כדורגל בשכונה כשהיה בן 6 ואחיו היה בן 9. הוא נאלץ לפתח משחק קשוח כדי להתמודד עם התיקולים של הילדים הגדולים (64). הוא תמיד חזר הביתה מלא בוץ מ"הקרבות במגרש" ומלא פצעים וחתכים (65).

כשהיה צעיר היה אמנם קטן וצמח לגובה בגיל מאוחר יחסית, מה שגרם לו, כאמור, לבעיות גב לא פשוטות במהלך הקריירה, אך כיום הוא מתנשא לגובה 1.83 מ' וחזק מאוד פיזית. באתר הרשמי של ליברפול הוא מתואר כ"קשר מרחבה לרחבה" (Box to Box) קלסאי, אותו שחקן שעושה גם הגנה וגם התקפה, רץ קדימה ואחורה ונמצא היכן שצריך אותו. הוא בעל עוצמה, קצבי, יכולת טיפול נהדרת בכדור ואינו מוותר לעולם (66).

ג'רארד הוא איש משפחה מסור. הוא נשוי ואב לשתי בנות. מאז ומתמיד המשפחה היוותה עוגן מרכזי לחייו. הוא קנה את הבתים של המשפחה ברחוב איירונסיידIrondis Road) ). אחיו גר בבית הוריו (מס' 10) (67). דוגמא נוספת למרכזיות המשפחה עבורו היא העובדה שהוא מציין שחש געגועים תמידים לביתו ויורו 2000, למשל, היה מאוד קשה בשבילו בשל הריחוק מהבית ומהמשפחה (68).

ז'ראר הוייה (Houlier), מאמנה לשעבר של ליברפול הציג שלוש איכויות מרכזיות אצל ג'רארד. ראשית, כשחקן כדורגל ברמה עולמית הוא "שחקן של משחקים גדולים". שנית, הוא שחקן קבוצתי, שמשתמש בטכניקה האישית שלו למען היעילות של הקבוצה ולא כדי להבליט עצמו ("to be a showman") ושלישית, הוא שחקן ואדם שאפשר לסמוך עליו ולכן הוא קפטן הקבוצה ויהיה קפטן טוב עבור נבחרת אנגליה.

כשקיבל את תואר עמית של כבוד מאוניברסיטת ג'ון מורס, תיאר פרופ' פרנק סנדרסון (Sanderson) את ג'רארד בראש ובראשונה כאיש משפחה. הסיבות להענקת התואר כללו את תכונותיו שמעבר ליכולת הטכנית והטקטית. מדובר באדם בעל מחויבות גדולה, מסירות, יכולת להעלות ברגעים קשים, תפיסת עולם שאומרת שאין לוותר לעולם. ג'רארד שם תמיד את הקבוצה במרכז ומעדיף אחריות לפני תהילה אישית. לפי סנדרסון "סטיבן ג'רארד הוא שגריר מעולה לא רק עבור ליברפול אלא גם עבור הכדורגל הבריטי- הוא מגלם את כל מה שטוב בכדורגל הבריטי…" (69)

שוודיה

זלאטן איברהימוביץ' (Zlatan Ibrahimović), חלוץ נבחרת שוודיה, נולד ב-3.10.81 במאלמה (Malmö) בסביבה של דירות הגטו בשכונת רוסנגארד (Rosengård), שכונת מהגרים. כבן לאם קרואטית ואב בוסני, הוא דובר שוודית ומין תערובת של  קרואטית ובוסנית (לא בדיוק סרבו-קרואטית איזה תמהיל שהוא קורא לו "יוגוסלבית") (70). בגיל שש החל לשחק כדורגל תוך שהוא עבור בין קבוצות הילדים של מאלמה (Malmö BI) ובלקן (FBK Balkan).

כילד, זלאטן היה תלמיד גרוע, ילד בעייתי, שהיה עושה הרבה מאוד בלגן. מנהלת בית הספר בו למד (ליתר דיוק שהה) תיארה אותו כאחד מאותם ילדים שמוצאים עצמם בבעיות חמורות. בזמן שילדים אחרים למדו, זלאטן שיחק כדורגל, לעתים עבור הקבוצה השכונתית בלקן, אך רוב הזמן במגרש המשחקים. ב"גטו" מה שהיה חשוב היה להראות את היכולות האישיות שלך ופחות היה חשוב להבקיע שערים וזה בדיוק מה שזלאטן עשה ולמד, כיצד לעשות מהלכים (71,"moves")

איברה החל את הקריירה המקצועית שלו במאלמה ,כאשר חתם על חוזה עם הקבוצה ה-1996 וכבר שם הראה את יכולותיו יוצאות הדופן. הוא אמנם "היה מוסר בזמן הלא נכון ובועט בזמן הלא נכון, אך היה לו את הכל", אמר חברו לקבוצה דאז ניקלאס קינדבאל (72,Kindval) . ב-1999 זומן לקבוצה הבוגרת.

ב-2001, כשהיה זלאטן בן 19 בלבד, הצטרף לאייאקס (AFC Ajax) אמסטרדם, שם הבין לראשונה את בורותו במה שנכונה "כדורגל שדה" ("Field Soccer"). אייאקס גילתה שחקן איטי, שאינו יודע לאן לרוץ ומתי לרוץ, כמעט ולא ניסה להבקיע ולמרות גובהו (1.95 מ') היה בעל משחק ראש גרוע. זלאטן נאלץ להתמודד עם ביקורת קשה מצד הקהל, כשנתפס פעמיים רבות בעמדת נבדל. בנוסף, היה על אייאקס להתמודד עם "מנטליות הגטו" של זלאטן. הוא נהג לדחוף מגנים ששמרו עליו (ולשבור לא מעט אפים) וגם בקבוצתו סבלו מהמנהג המגונה (73). בעונת 2001-2 החלה הפריצה שלו באייאקס, כשהשתתף ב-25 משחקי ליגה וכבש 13 שערים. בעונתו השלישית בקבוצה שמר על מאזן של 13 שערים בליגה.

באוגוסט 2004 נמכר זלאטן ליובנטוס לאחר פרשה לא נעימה במהלכה הואשם בפציעתו המכוונת של חברו לנבחרת הולנד רפאל ואן דר וארט (74,van der Vaart). בעונתו הראשונה בקבוצה כבש 16 שערים. עונתו הבאה הייתה חלשה מבחינה התקפית והסתיימה עם 7 שערי ליגה בלבד. עם ירידתה של יובנטוס לליגה השנייה בעקבות הקלצ'יופולי ,התעקש זלאטן לעזוב את הקבוצה (75).

באוגוסט 2006 עבר איברהימוביץ' לאינטר (F.C. Internazionale Milano) תמורת 24.8 מיליון פאונד (76). הוא סיים את עונתו הראשונה ככובש המצטיין בקבוצה עם 15 שערי ליגה , כשאינטר זוכה באליפות בפעם הראשונה אחרי 17 שנים. בשתי העונות הבאות שיפר החלוץ את מספר הכיבושים שלו בכל עונה (17 שערי ליגה ועוד 5 בלגית האלופות ב-2007-8. 25 שערי ליגה ועוד 4 במסגרות אחרות ב2008-9).

ביולי 2009 קנתה ברצלונה (FC Barcelona) את איברהימוביץ', אך 16 השערים שכבש בליגה (ובסך הכל 21 שערים בכל המסגרות) לא מנעו את החיכוכים בינו לבין המאמן ג'וזפ גוארדיולה (Guardiola) וב-2010 עבר איברה למילאן (A.C. Milan) בהשאלה. בקבוצתו החדשה כבש בעונתו הראשונה 14 שערי ליגה ובישל עוד 13. בתום העונה רכשה מילאן את זלאטן מברצלונה. בעונה הנוכחית הוא מלך שערי הקבוצה עם 28 שערי ליגה.

 http://en.wikipedia.org/wiki/File:Zlatan_060602.jpg

הקריירה הבינ"ל של זלאטן החלה בנבחרת שוודיה עד גיל 21. הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת הייתה ב-2001 במשחק ידידות נגד איי פארו. באוקטובר 2001 ערך את הופכת הבכורה במסגרת תחרותית, כאשר השתתף עם נבחרתו במוקדמות מונדיאל 2002 וכבש שער בניצחון 3-0. הוא היה חלק מהנבחרת כשהודחה בסיבוב השני על ידי סנגל. לקראת יורו 2004 הפך איברה לחלק מרכזי בנבחרת ופתח בכל משחקי הנבחרת, אך היה אחראי ישיר להדחתה של שוודיה מול הולנד ברבע הגמר, כשהחמיץ פנדל (77). הוא סייע לנבחרתו להעפיל למונדיאל 2006, אך לא כבש בטורניר בו הודחה שוודיה על ידי גרמניה בסיבוב השני (78).

אופיו הבעייתי של זלאטן שוב התגלה והפעם במסגרת הנבחרת. במוקדמות יורו 2008 הודח מהנבחרת ביחד עם כריסטיאן וילהלמסון (Wilhelmsson) ואולוף מלברג (Melleberg), כיוון שהשלושה הגיעו אחרי שעת העוצר של הנבחרת, כשבילו במועדון לילה. הוא אמנם הודח רק ממשחק אחד, אבל סרב להשתתף בשני משחקי המוקדמות הבאים של הנבחרת, כיוון שהרגיש כי החלטת המאמן אינה מוצדקת (79). ביורו 2008 הודחה שוודיה של זלאטן כבר בשלב הבתים. לקראת יורו 2012 קיבל איברהימוביץ' את סרט הקפטן (80).

איברהימוביץ' זכה במספר רב של תארים קבוצתיים ביניהם: שתי אליפויות עם אייאקס (2002,2004), גביע הולנד (2002) והסופרקאפ ההולנדי (2002), שתי אליפויות עם יובנטוס (2005,2006) שנשללו מהקבוצה, שלוש אליפויות רצופות עם אינטר (2007,2008,2009) ושתי זכיות בסופרקאפ האיטלקי (2006,2008), אליפות ספרד עם ברצלונה (2010), הסופרקאפ הספרדי (2009,2010), הסופרקאפ האירופי (2009) ואליפות העולם לקבוצות (2009), אליפות איטליה עם מילאן (2011) וסופרקאפ איטלקי (2011) (81).

בין הישגיו האישיים ניתן לציין את מלכות השערים בליגה האיטלקית (2009), זר השנה באיטליה (2005,2008,2009,2011), שחקן השנה באיטליה (2008,2009,2011), השחקן השוודי של השנה (2005,2007,2008,2009,2010,2011), חלק מנבחרת השנה של אופ"א (2007,2009), האתלט השוודי של השנה (2007,2010), שחקן השנה מטעם העיתונות השוודית (2007).

זלאטן הוא שחקן חזק מאוד מבחינה פיזית, בעל יכולת טכנית יוצאת מן הכלל במיוחד עבור שחקן בגובהו. הוא מהיר מאוד, בעל נגיחה מצוינת ובעיטה חזקה ובאופן מפתיע גמיש מאוד. הוא יכול לשחקן עם הגב אל השער כשחקן מטרה וכן להשתמש בטכניקה שלו במשחק עם הפנים לשער. חסרונו הגדול, ככל הנראה הוא הטמפרמנט הבלתי יציב שלו. יש לו נטייה להיעלם במשחקים וקיימת ביקורת מסוימת לגבי היכולת שלו להשפיע ב"משחקים גדולים". כשאיברהימוביץ' מתאר את מהלכי הכדורגל שלו, הוא נשמע כמו אחד מאותם שחקני כדורסל ברחוב, בעלי האנגלית האמריקאית. מצד שני, אותן "איכויות גטו" הן שהפכו את זלאטן לשחקן כה מיוחד. רוב השחקנים השוודים הם "פועלים שחורים" עברו הקבוצה. זלאטן הוא ההפך הגמור, הוא מבטא עצמו על המגרש, הוא לא מציית לחוקים. במונחים שוודים, זלאטן הוא Kaxig (עקשן, גאה) בדיוק כמו גיבורו מוחמד עלי. דוגמא לאופיו של זלאטן, היא אותו רגע מכונן בכדורגל השוודי בו זלאטן בעט את בעיטת הפנדל נגד נבחרת סן מרינו, אף על פי שמישהו אחר היה אמור לבעוט (82).

בסוף 2011 התפרסמה האוטוביוגרפיה הרשמית של זלאטן ("אני זלאטן"). בביוגרפיה התייחס השחקן גם לתקופה שלו בברצלונה והתייחסות זו מדגימה בדיוק מי הוא איברהימוביץ', אותו הילד שחיפש להתבלט במאלמה: "היה עליי להתאים עצמי- השחקנים של ברסה היו כמו ילדי בית ספר, כשהם פועלים אחרי מאמנים באופן עיוור, בעוד שאני הייתי רגיל לשאול: "למה"? אני אוהב חבר'ה שעוברים באור אדום, לא פדנטים ובעלי חוקים נוקשים. אז ניסיתי להיות נחמד, לא איבדתי את קור הרוח…למשל בברסה נאסר על שחקנים להגיע עם מכוניות הספורט שלהם לאימון. חשבתי שזה מגוחך- זה לא עניינו של אף אחד באיזה רכב אני נוהג- כך שבאפריל, לפני משחק עם אלמריה, נהגתי באנזו פרארי שלי לעבודה, זה גרם לסצנה" (83).

צרפת

פרנק ריברי (Franck Ribéry), קשר נבחרת צרפת, נולד בב-7.4.83 בולונו-סור-מר (Boulogne-sur-Mer), עיירה ענייה על גדת התעלה הפונה לכיוון אנגליה. ריברי גדל ברובע שברובו מהגרים עם אבטלה גבוהה הקרובה ל-60%. את ילדותו בילה עם מוסלמים רבים ובסופו של דבר, לאחר שהתחתן עם צרפתייה ממוצא אלג'יראי, המיר את דתו (84).

ריברי הוא Ch'ti, כינוי לאדם מהאזור Nord-Pas de Calais , הגובל עם בלגיה. הוא מדבר צרפתית עם השפעות פלמיות ובתקופה מסוימת היה מובטל והסתובב ברחובות. כשהיה בן שנתיים עבר תאונת דרכים קשה ונפצע קשה בפניו. התאונה הותירה צלקות ארוכות לאורך פניו ומצחו.

כילד, הוא החל לשחק במועדון המקומי של בולונו-סור-מר (FC Conti de Boulogne-sur-Mer). ב-1996 הצטרף לליל (Lille OSC) בליגה השנייה באותה תקופה, אך עזב את המועדון בשל קשיי הסתגלות (85). הוא חזר לביתו והחל לשחק בקבוצה הבוגרת של עירו (US Boulogne). הקבוצה התמודדה באותה תקופה על העלייה לליגה השלישית. בעונתו השנייה בקבוצה ירדה הקבוצה מהליגה השלישית לרביעית. בעונה שלאחריה, הוא קיבל הזדמנות לשחק באלה (Olympique Alès) בדרום צרפת, אך הקבוצה פשטה את הרגל, ירדה לליגה השישית וריברי נאלץ לעבוד עם אביו בבניין. בסופו של דבר, ברסט (Stade Brestois 29 ), אז בליגה השלישית בצרפת, הציעה לו חוזה של 2500 פאונד בחודש (86).

ב-2004 עבר "פראריברי" למץ (FC Metz) ולאחר חצי שנה בלבד חתם בגלאטסראיי (Galatasaray S.K.) הטורקית. ההתקדמות שלו הייתה מהירה מאוד, אך בחירת הסוכנים שלו הייתה קלוקלת והביאה לחתימה על חוזים עם קבוצות עם בעיות כלכליות (87). לאחר תקופה קצרה בגלאטאסאריי, ולאחר שלא קיבל שכר במשך 4 חודשים, עבר לאולימפיק מרסיי ובסוף 2005 היכולות שלו החלו לבוא לידי ביטוי באופן רב יותר (88).

ב-2007 חתם "פני צלקת" (89) בבאיירן מינכן תמורת סכום שיא דאז של 25 מיליון פאונד (89). בבאיירן הוא ממשיך להציג יכול מצוינת ובעונה הנוכחית תרם 12 שערי ליגה ו-20 בישולים!

 

(http://en.wikipedia.org/wiki/File:FRib%C3%A9ry.jpg (Rani777

הקריירה הבינ"ל של ריברי החלה בנבחרת צרפת עד גיל 21. הוא ערך את משחק הבכורה שלו ב-2004 בניצחון על ישראל 1-0 במוקדמות יורו 2006 עד גיל 21. משחק הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת היה ב-2006 מול מקסיקו, שבועיים לפני מונדיאל 2006. במונדיאל עצמו, הוא השתפר ממשחק למשחק (91). הוא כבש את שער הבכורה שלו מול ספרד ושיחק בגמר מול צרפת. ריברי סייע לנבחרתו להעפיל למונדיאל 2010, אך זו נכשלה כבר בשלב הבתים. בעקבות סכסוך ומרד שהתקיים בנבחרת הצרפתית נגד המאמן דומנק ((Domenech הורחק מהנבחרת לשלושה משחקים (92). ב-2011 זומן ריברי לנבחרת על ידי המאמן החדש בלאן. הוא התנצל על התנהגותו במהלך 2010. ב-25 במרץ שב לשחק במשחק נגד לוקסמבורג ובישל את השער השני של הקבוצה בניצחון 2-0.

בין הישגיו הקבוצתיים של ריברי נמצאים הגביע הטורקי עם גלאטסראיי (2005), גביע האינטר טוטו עם מרסיי (2005), אליפות הליגה הגרמנית עם באיירן מינכן (2008,2010), הגביע הגרמני (2008,2010), גביע הליגה (2007). כמו כן, הגיע למקום השני עם נבחרת צרפת במונדיאל 2006.

בין הישגיו האישיים השחקן הצעיר של השנה בצרפת (2006), שער השנה בצרפת (2006), שחקן החודש בצרפת (אוגוסט 2004, אוקטובר 2005, אפריל 2006), שחקן השנה בצרפת (2007,2008), חלק מנבחרת השנה האירופית של (93,ESM 2008), שחקן השנה בגרמניה (2008), חלק מנבחרת השנה של אופ"א (2008).

ריברי, המשחק בעיקר בעמדת הקיצוני (winger), מתור כ"מהיר, תכסיסן, מכדרדר מעולה, שיש לו שליטה טובה בכדור כשהוא ברגליו" (94). על אף שרגלו הטבעית היא רגל ימין הוא ביסס את יכולותיו, כך שהוא יכול (ואף מעדיף) לשחק באגף שמאל של ההתקפה. ראיית המשחק המצוינת שלו מאפשרת לו לשחק גם במרכז המגרש כקשר או כקשר תוקף.

פראריברי ידוע כבעל כוח מתפרץ יוצא דופן. יש לו אנרגיה שלא נגמרת והוא לא מפסיק לרוץ. הוא טוען, שבשל העובדה שהיה קטן תמיד (גובהו 1.70 מ') לא הפסיק לרוץ, תכונה שלא הרבה שחקנים מקצוענים רכשו במהלך הקריירה. ריברי יכול לרוץ עם הכדור כמה מטרים קדימה כמעט בכל מצב. הוא יודע לשמור על הכדור, נע איתו, יודע כמה הוא יכול להתקדם ומוסר מסירות ל"שטחים מתים" ממש ברגע האחרון, כשכבר נראה שהוא מסתבך (95). ברנרד לאקומב (Lacombe), חלוץ נבחרת צרפת לשעבר ואיש אולימפיק ליון (Olympique Lyonnais) תיאר אותו כך: "הוא מכדרר כמו ברזילאי, מוסר כמו הולנדי ורץ כמו בריטי" (96).

באשר לצדדים השליליים, חסרונו הגדול של ריברי הוא הנטייה שלו להיפצע. הוא עצמו הודה שעונות 2009-10 ו-2010-11 היו קשות, כיוון שנטה להיפצע רבות (97). מעבר לכך, הוא לא שחקן חזק פיזית ולעתים מתעצבן מהר (98).

ריברי הוא בעל אישיות יוצאת דופן בכדורגל העולמי. כך למשל, כשנשאל על הצלקות בפניו טען, שבמידה מסוימת עזרו לו, כיוון שנאלץ כילד להתמודד עמן. "אלוהים גרם לי לשוני הזה. הצלקות הן חלק ממני ואנשים יצטרכו פשוט לקבל אותי כפי שאני" (99). על אף נסיבות חייו הקשות היה ידוע תמיד כליצן של החבר'ה. על חברו לקבוצת באיירן מינכן פודולסקי (Podolski) אמר: "איתו זה תמיד כיף. זה נכון ששמתי משחת שיניים על הדלת שלו ומלח בכוס שלו. ופעם החבאתי נעלי הכדורגל שלו. הדבקתי גם את הלוקר שלו עם דבק, כך שהוא לא הצליח לפתוח אותו ולהחליף בגדים. כך שהוא איחר לאימון כמה פעמים" (100). בפעם אחרת אמר, ש"חשוב תמיד לחייך, לקום בבקר ולהרגיש טוב. יש לנו (לכדורגלנים) עבודה מעולה, אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים ועושים כיף" (101). באתר הרשמי של אופ"א ריברי מתואר כ"מהנה עבור הקהל- אחד מהזן הנדיר ההוא של כדורגלנים, שיכול לגרום להנאה מכישרונו ולבטא אותו" (102).

אוקראינה

אנדריי מיקולאיוביץ' שבצ'נקו (Андрі́й Микола́йович Шевче́нко), חלוץ נבחרת אוקראינה, נולד ב-29.9.76 בכפר יגוטין (Yagotyn), ליד קייב (103). אביו היה קצין סובייטי שהוצב בעיר פוטסדאם (Potsdam), אך זמן קצר לפני שנולד, הוריו חזרו לאוקראינה (104).  הוא גדל בעיירה דווירקיבשינה (Dvirkivshina), בחלק האוקראיני של מה שהייתה אז בריה"מ. כבן למשפחה ענייה, מכר נקניקיות ופיטם חזירים בכפרו (105). מגיל צעיר השתתף בתחרויות אגרוף בליגת הילדים האוקראינית, אך בסופו של דבר החליט לעבור לכדורגל. בשנת 1986 התרחש אסון צ'רנוביל ומשפחתו של שבצ'נקו נטשה את כפרם. בתחילה נכשל במבחן שליטה בכדור של אקדמיית הספורט של קייב, אך סקאוטים של דינאמו קייב (FC Dynamo Kyiv) גילו את הילד המוכשר והביאו אותו לקבוצתם (106).

שבצ'נקו המשיך את הקריירה שלו בקבוצות הגילאים השונות של דינמו קייב. בעונת 1992-3, כשהיה בן 17, כבר היה הכובש המצטיין של קבוצת המילואים (FC Dynamo-2 Kyiv) והופיע לראשונה גם בקבוצה הראשונה. בין השנים 1994 ל-1999 זכה עם הקבוצה ב-5 אליפויות ברציפות.

ב-1999 הצטרף "שבה" למילאן. כבר בעונתו הראשונה הרשים, כאשר כבש 24 שערים ב-32 משחקים. גם בעונה הבאה כבש 24 שערים והוסיף 9 שערים בליגת האלופות. עונתו השלישית הייתה מוצלחת פחות, אך עדיין הבקיע 14 שעיר ליגה. בעונתו הרביעית בקבוצה סבל מפציעות שהשביתו אותו במרבית המשחקים. בעונה הבאה (2003-4) שב לכושרו והבקיע שוב 24 שערי ליגה. "שבהגול" המשיך בקבוצה עוד שתי עונות.

במאי 2006 עבר שבצ'נקו לצ'לסי, כשהוא שובר את שיא ההעברות בליגה האנגלית (30.8 מיליון פאונד) (107). בצ'לסי שיחק שבצ'נקו שתי עונות, אך לא הצליח להגיע למספרים המרשימים במילאן. בשתי העונות ביחד הבקיע רק 10 שערי ליגה ב-47 הופעות (108).

לקראת עונת 2008-9 עבר "הרוח המזרחית" (109) בהשאלה למילאן, אך גם שם לא הצליח לחזור לכושרו הקודם. הוא לא כבש אף לא שער ליגה אחד ב-18 הופעות. בתום העונה חזר שבצ'נקו לצ'לסי. בעונתו האחרונה באנגליה שותף במשחק ליגה אחד בלבד.

באוגוסט 2009 חזר שבצ'נקו לקבוצת ילדותו דינאמו קייב. כבר במשחקו הראשון כבש מבעיטת פנדל. היום הוא ממשיך לשחק בקבוצת נעוריו.

 Степиньш Ольга)  http://www.soccer.ru/gallery/24791 )

הקריירה הבינ"ל של שבצ'נקו בנבחרות הצעירות של אוקראינה (עד גיל 18 ועד גיל 21). הוא ערך את משחק הבכורה של ב-25.4.95 נגד קרואטיה במוקדמות יורו 1996 (110).  שערו הראשון היה ב-1.3.96 במשחק ידידות נגד טורקיה. במוקדמות מונדיאל 1998 כבש שבה 3 שערים ואף כבש שער  בהצלבה מול קרואטיה, אך בסופו של דבר אוקראינה הודחה. במוקדמות יורו 2000 שוב הודחה הנבחרת בהצלבה הפעם נגד סלובניה, כשבצ'נקו שוב כובש את השער לזכות קבוצתו. לקראת מונדיאל 2002 זומן שבה לנבחרת על ידי מי שהיה מאמנו בדינאמו, ואלרי לובאנובסקי (Lobanovsky). הנבחרת הגיעה לשלב ההצלבה פעם שלישית ברציפות בטורניר גדול ((כשבדרך שבצ'נקו כובש 9 שערים), אך שוב לא הצליחה להעפיל כשהפסידה לגרמניה. במוקדמות יורו 2004 נכשלה אוקראינה וסיימה במקום השלישי בבית 6. שבצ'נקו סייע לנבחרתו להעפיל למונדיאל 2006 כשכבש 6 שערים. במונדיאל עצמו הגיעה אוקראינה עד רבע הגמר (שבצ'נקו כבש בטורניר 2 שערים). במוקדמות יורו 2008 סיימה אוקראינה רביעית בבית 2 (שבה הבקיע 5 שערים סה"כ). מוקדמות מונדיאל 2010 הסתיימו במפח נפש עבור שבצ'נקו. אף על פי שכבש 6 שערים, אוקראינה הודחה בשלב ההצלבה נגד יוון. שבצ'נקו הודיע יפרוש מכדורגל לאחר יורו 2012 (111).

אנדריי שבצ'נקו זכה במספר רב של תארים במהלך הקריירה. בין התארים הקבוצתיים: אליפות אוקראינה עם דינאמו קייב (1995,1996,1997,1998,1999), הגביע האוקראיני (1996, 1998, 1999), הסופרקאפ האוקראיני (2011), גביע אלופות חבר המדינות (112). במילאנו זכה באליפות (2004), גביע איטליה (2003), הסופרקאפ האיטלקי (2004), ליגת האלופות (2003) והסופרקאפ האירופי (2003). עם צ'לסי זכה באליפות ובגביע האנגלי (2007).

שבצ'נקו זכה באינספור פרסים אישיים. להלן רק חלק מהם: 6 פעמים השחקן האוקראיני של השנה, המבקיע המצטיין בליגה האוקראינית (1999), החלוץ הטוב ביותר של ליגת האלופות (1999), פעמיים נכלל בנבחרת אופ"א של השנה (2004,2005), זר השנה בליגה האיטלקית (2000), המבקיע המצטיין בליגה האיטלקית (2000,2004), "כדור הזהב" (113) (2004), "רגל הזהב" (2005) (114), חלק מרשימת פיפ"א 100 (115).

באשר לתכונותיו של שבה, בשיאו היה חלוץ כמעט מושלם, בעל מהירות, שליטה מצוינת בכדור ובעיטה קטלנית בשתי הרגליים. בנוסף, הייתה לו סיבולת יוצאת דופן ומשחק ראש מצוין. מדובר היה בחלוץ שנע כל הזמן ללא כדור. היום, כשהוא מתקרב לגיל 36, שבצ'נקו אינו אותו חלוץ מהיר שהיה, הוא סובל מכאבי גב כרוניים, אך הוא עדיין אותו שחקן אינטליגנטי שהיה ויש לו השפעה רבה במגרש ומחוצה לו (116). הוא יכול לשחק חלוץ מרכזי או כשחקן אגף שמאל, מאוד אפקטיבי בבעיטות חופשיות ופנדלים.

שבצ'נקו הוא פטריוט אוקראיני וידוע כמי שתורם לקהילה. ב-2005 היה ממארגני "כדורגל עבור תקווה" (Football for Hope), משחק כדורגל שנועד לגייס כספים לאחר אסון הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004 (117). הוא משמש כשגריר של פיפ"א (Fifa/SOS Ambassador) ותמך בתוכנית "6 כפרים ל-2006", שמטרתה הייתה לספק השכלה, מגורים והגנה לילדים יתומים בשש מדינות (כולל אוקראינה) בשנת 2006 (118). שבה הקים את "קרן הצדקה של אנדריי שבצ'נקו" (Charitable fund of Andriy Shevchenko) וביחד עם חברת אובולון (Obolon) יזם משחק כדורגל תחת הסיסמא "תנו את לבכם לילדים" בהשתתפות אתלטים אוקראינים ואירופאים וכן אנשי עסקים (119).


[4] אלון זנדר. "מסי? צ'אבי!" (19.4.10)

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000553589

[5] שרון בורנשטיין. "הפטנט הספרדי מתחיל להישחק?" (12.7.10)

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000573701

[9] .Kuper, Ibid, p. 131

[11] .Kuper, Ibid, p. 131

[12] "צאבי- ספרד חייבת אותו בשיא" (15.5.12)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4229696,00.html

[13] (Gianluca Oddenino. "Rete e bacio al tatuaggio Claudio è lo spot del vivaio" (1.3.09

http://www.lastampa.it/sport/cmsSezioni/quijuve/200903articoli/19213girata.asp

[14] משפחת אניילי היא בעלת פיאט וכן קבוצת יובנטוס.

http://juvetimes.co.il/he/home/a/main/

[15] לכן הוא מכונה לעתים כ"כאל פרינצ'יפיו" (הנסיך הקטן")  אחרי "הנסיך", דל פיירו.

http://bianconeripersempre.tumblr.com/post/11996142904/il-principino-expecting-another-little-prince

[16] (Dan Warren. "Italian football's tangled web" (14.7.06

http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/europe/4989484.stm

"הקאלצ'יופולי האיטלקי: עונשים כבדים לאשמים" (8.11.11)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4145767,00.html

[17] אסף לירן. "איטליה זה לא רק ג'יובינקו: הכירו את מרקיסיו" (10.10.08)

http://www.one.co.il/Cat/Articles/Article.aspx?id=124991&categoryId=0&tableid=0&bz=0

[18] מערכת יובה טיימס. "קלאודיו מרקיסיו" (8.10.11)

http://juvetimes.co.il/he/home/club/squad/Default.aspx?ContentID=1029

[19] לא כולל האליפויות שנשללו, כמובן, בפרשת הקלצ'יופולי.

[20] (Mark Doyle. "Juventus' Marchisio dismisses comparisons with Tardelli and Gerrard" (24.2.12

http://www.goal.com/en-us/news/86/italy/2012/02/24/2927246/juventus-marchisio-dismisses-comparisons-with-tardelli-and

מרקו טארדלי (Tardelli) הוא שחקן עבר של יובנטוס ונבחרת איטליה, ששיחק בעמדת הקשר האחורי והיה ידוע בסיבולת הגופנית שלו ובתיקוליו הקשוחים. כיום הוא עוזר מאמן נבחרת אירלנד.

(Enzo Misuraca (21.2.12

http://forzaitalianfootball.com/2012/02/italy-legend-marco-tardelli-i-cant-remember-anyting-about-that-1982-goal/

[21] ולדי פיקובסקי. "פרויקט איטליובו: מרקיזיו" (16.6.10)

http://juvetimes.co.il/he/home/blog/view/Default.aspx?ContentID=947

[22] (Ibrahimovic voted Serie A's best" (24.1.12"

http://www.fifa.com/worldfootball/clubfootball/news/newsid=1572801.html

[24]  (26.2.09) "Player to Watch – Ivan Perisic"

http://www.imscouting.com/global-news-article/-the-new-aljosa-asanovic-/3898/

[25] (Perišić named best player in Belgium" (22.5.11"

http://www.uefa.com/memberassociations/association=bel/news/newsid=1633908.html

[27] (Lewis Rutledge. "Season over for Duff" (3.8.07

http://www.skysports.com/story/0,19528,11678_2411239,00.html

[30] ראה הערה 28.

[31] .Steven Gerrard. Steven Gerrard: My Story (Red Fox, London, 2007), p. 14

[32] .Gerrard, Ibid, p. 37

[34] .Gerrard, Ibid, p. 42

[35] .Ibid, p. 37

[36] .Ibid, p. 42

[37] .Ibid, Ibid

[38] .Ibid, pp. 8-14

[39] .Ibid, pp. 20-21

[40] .Ibid, p. 27

[42]  Lilleshall National Sports Centres

.Gerrard, Ibid, p. 51.

[43] אז עדיין לא "סר" אלכס. (א.ש.)

[44] .Ibid, p. 58

"Youth Training Scheme" הייתה תכנית ממשלתית להעסקת בני נוער שנשרו מבית הספר בגילאי 16-17. היא עדיין מתקיימת, אך במתכונת מעט שונה כיום.

http://www.keele.ac.uk/depts/so/youthchron/Education/8090educ.htm

[45] .Gerrard, Ibid, p. 79

[46] החוזה לשלוש שנים היה בשכר של 700 פאונד לשנה הראשונה, 800 בשנה השנייה ו-900 בשלישית. Ibid, pp. 80-81.

[47] .Ibid, pp. 102-104

[48] .Ibid, pp. 105-106

[49] .Ibid, pp. 109-110

[50] .Ibid, p. 124

[51] .Ibid, p. 219

[52] .Ibid, pp.312-325

[54] (Henry Winter. "Gerrard leads glorious fightback" (26.5.05

http://www.telegraph.co.uk/sport/football/2360188/Gerrard-leads-glorious-fightback.html

[55] .Gerrard, Ibid, pp. 407-420

[57] .Gerrard, Ibid, p. 119

[58] .Ibid, p. 123

[59] (Victorious farewell for England" (31.5.00"

http://news.bbc.co.uk/2/hi/euro2000/teams/england/771951.stm

[62] .Gerrard, Ibid, p.5

[63] .Ibid, p. 126

[64] .Ibid, p.15

[65] .Ibid, pp. 24-25

[67] .Gerrard, Ibid, pp. 16-17

[68] .Ibid, p. 154

[69] (Steven Gerrard MBE" (25.7.08"

http://www.ljmu.ac.uk/Graduation/95674.htm

[70] .Kuper, 2011, p. 91.

[71] .Ibid, Ibid

[72] .Ibid, Ibid

[73] .Ibid, p. 92

[74] "Martijn de Groote. "Van der Vaart's Zlatan anger

http://www.skysports.com/story/0,19528,11913_2308545,00.html

(Zlatan Ibrahimovic" (28.3.12"

http://thesubstantive.com/2012/03/zlatan-ibrahimovic/

[75] (John Nisbet. "Ibrahimovic set to take legal action to escape from Juve" (4.8.06

http://www.independent.co.uk/sport/football/european/ibrahimovic-set-to-take-legal-action-to-escape-from-juve-410436.html

[76] (Zlatan Ibrahimovic Signed a 4-year Contract With Inter Milan" (10.8.06"

http://news.softpedia.com/news/Zlatan-Ibrahimovic-Signed-a-4-year-contract-with-Inter-Milan-32511.shtml

[79] (Ibrahimovic agrees to return to Sweden side" (3.3.97"

http://soccernet.espn.go.com/news/story?id=411884&campaign=rss&source=soccernet&cc=4716

[81] Kris Voakes. "Zlatan Ibrahimovic's eight-year winning streak comes to an end after Juventus Scudetto success" 6.5.12)

 http://www.goal.com/en-gb/news/3276/serie-a/2012/05/06/3085496/zlatan-ibrahimovics-eight-year-winning-streak-comes-to-an

[82]  .Kuper, 2011, pp. 90-92

 [83]  (Zlatan Ibrahimovic" (28.3.12"

http://thesubstantive.com/2012/03/zlatan-ibrahimovic/

[84] Kuper, 2011, p. 123. שמו המוסלמי הוא בילאל יוסוף מוחמד.

[85] למעשה, ריברי סולק מהאקדמיה של ליל בשל כישלונו בלימודים. Ibid, p. 124.

[86] .Ibid, p. 124

[87] .Ibid, Ibid

[88] .Ibid,Ibid

[90] (Jens Witte. "Bundesliga vor Transfer-Rekord" (12.7.07

http://www.spiegel.de/sport/fussball/0,1518,493732,00.html

[91] .Kuper, Ibid, p. 126

[92] "Coupe du Monde de la FIFA 2010"

http://www.fff.fr/bleus/actu/533838.shtml

 (Nicolas Anelka laughs at 'nonsense' 18-match French ban" (18.8.10"

http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/8893705.stm

[95] .Kuper, Ibid,p. 124

[96] .Ibid, p. 125

[99] .Ibid, p. 124

[100] .Ibid, p. 127

[101] (Chris Burke & Julien Debove. "Ribéry relishes role as Bayern's joker" (3.4.09

http://www.uefa.com/uefachampionsleague/news/newsid=816153.html

[102] Chris Burke & Julien Debove, Ibid.

[103] (Азаров переніс Яготин на кордон України (23.9.11

http://www.pravda.com.ua/news/2011/09/23/6610714/

[104] "Interview with Andriy Shevchenko, a famous Ukrainian footballer"

http://www.wumag.kiev.ua/index2.php?param=pgs20062/14

[105] עידן סגל. "לונדון כן מחכה לו: אנדריי שבצ'נקו מתכונן לאנגליה" (1.4.09)

http://www.nrg.co.il/online/3/ART1/874/117.html

[106] (Bryan Sakakeeny."Sporting Heroes: Why Andriy Shevchenko Is the Brett Favre of Soccer" (23.8.10

http://bleacherreport.com/articles/441854-sporting-heroes-why-andriy-shevchenko-is-the-brett-favre-of-soccer

[107] (Chelsea complete Shevchenko deal" (31.5.06"

http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/teams/c/chelsea/5035604.stm

[108] (Euro 2012: Ukraine team profile" (3.5.12"

http://www.bbc.co.uk/sport/0/football/15874095

[111] (Ukraine's star man: Legend Shevchenko the old head to guide hosts' young guns" (14.5.12"
http://www.dailymail.co.uk/sport/euro2012/article-2144128/EURO-2012-Ukraine-star-man-Andriy-Shevchenko.html#ixzz1v0fwosee

[112] טורניר כדורגל הנערך בחסות פיפ"א, החל מינואר 1993 ברציפות בין מדינות ברית המועצות לשעבר. מאז ינואר 2012 הטורניר הוא טורניר בין נבחרות הנוער בכדורגל של חבר המדינות.

(Russian juniors lift CIS Cup" (30.1.12"

http://www.rt.com/sport/football/russian-juniors-lift-cis-cup-pisarev-003/

[113] השחקן האירופאי הטוב של השנה.

http://www.rsssf.com/miscellaneous/europa-poy.html

[114] שחקן בינלאומי הטוב ביותר. חייב להיות לפחות בן 29.

http://www.goldenfoot.com/acm-on-line/Home.html

[115] 126 שחקנים שנבחרו על ידי פלה לציון 100 שנה לפיפ"א.

http://news.bbc.co.uk/sport2/hi/football/3533891.stm

[116] (Euro 2012: Ukraine team profile" (3.5.12"

http://www.bbc.co.uk/sport/0/football/15874095

[117] (More than 50 stars to play in Football for Hope match" (11.2.05"

http://www.fifa.com/aboutfifa/socialresponsibility/news/newsid=96235/index.html

[119] "Andriy Shevchenko Charitable Fund and Obolon Company Initiate a Give Your Heart to Children Beneficial Soccer Game" (1.6.07

http://www.ukraine3000.org.ua/eng/today/todnews/5942.html

פוסט זה פורסם בקטגוריה יורו 2012, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s