אמרו כן להערת השוליים

אמרו כן להערת השוליים (1)

"גאוות חייו היא הערת שוליים שהקדיש לו י.נ. פיינשטיין בספרו המונומנטאלי – מבוא לנוסח ספרות התנאים" (2)

שורה זו מתוך סרטו של יוסף סידר, "הערת שוליים", מתארת את חשיבותה של הערת השוליים עבור החוקר הבדיוני, אליעזר שקולניק. שקולניק, פילולוג חוקר תלמוד, שאף זוכה בפרס ישראל (בטעות אמנם) רואה בהופעת שמו בתוך ספר של מורו ורבו, י.נ. פיינשטיין, כהוכחה לחשיבותו המחקרית.

אפשר להתווכח האם הסרט היה צריך להיות מועמד לאוסקר (3) , אך קשה להתווכח עם העובדה, שהסרט מעלה שאלות מעניינות הקשורות ליחסי הורים-ילדים (ובמקרה הספציפי אב-בן) ולמאבקי כוח באקדמיה. מעבר לכך, הערת השוליים, היא סימן למקומו של האב בחיי בנו כמעין הערת שוליים בחייו המלאים והמוצלחים של הבן (4) והיא הנושא אליו רציתי להתייחס.

הערות שוליים הופיעו לראשונה בעבודות של חוקרים מערביים בתחילת המאה ה-17. הם היו מכשיר טכני שמקורו בשילוב שבין היסטוריה ופילולוגיה ואפשר להיסטוריונים נרטיב ספרותי בשפה גבוהה בשילוב מחקר מלומד (5). למרות שהיא נתפסת כאחידה, הערת השוליים יכולה להופיע בדרכים ובהיקפים שונים בדיוק כמו כל פרקטיקה מדעית או טכנית אחרת (6).

מחד, ניתן בקלות להציג את התכונות השליליות המיוחסות להערות שוליים. הן יכולות להיות מאגר של חשיבות עצמית, דוגמא למחקר יתר על חשבון ניתוח מועט מדי. הן עלולות לטשטש את הטקסט עצמו, להעמיס עליו בתיאורים ולגרום לקורא לשעמום רב. עבור רוב האנשים, הן נראות כמו מבחן סיבולת ליכולת האנושית לספוג ולהישאר שלו למראה תיאורים אינסופיים.

מאידך גיסא, הערות שוליים מאפשרות לנו ללמוד על דעות קדומות של מקורות קודמים וכמובן של המחבר עצמו. הן מעניקות לקורא מפה אינטלקטואלית, דרכה הגיע המחבר למסקנותיו. בניגוד לתפיסה הרואה בהערות אלו כמחסום מעייף בדרך, יש מי שרואה בהן הסטות מהנות, שעשויות לספק הנאה מרובה (7).

בסופו של דבר, "חוקרים אינם כמו אלוהים, יוצרים יש מאין. והם אף לא שומרי יערות בודדים, שעושים זאת לבד. הערות שוליים הן תזכורת לכך שהשכלה היא בעיקרה מפעל משותף, המסתמך על, מתקן או מחליף את העבודה של קודמנו" (8).

בהקשר זה ראוי לציין את חשיבות "מהפכת הויקיפדיה" כ"מפעל משותף של מידע" המחזיר את הערות השוליים למרכז התמונה. דווקא בשנים האחרונות, ככל שהעולם שלנו הופך להיות יותר ויותר "עולם של ויקיפדיה" במסגרתו הקישוריות היא חלק בלתי נפרד מקריאה של דף, נראה שהערות השוליים חזרו. אמנם, הן כבר לא מכונות "הערות שוליים" אלא "קישורים", אך למעשה ביטויים עדכניים למושג הוותיק.

מצד אחד, יש בעייתיות רבה בשימוש בויקיפדיה. כאשר אדם מתרגל למציאת מידע בקלות הוא אינו טורח לוודא את מקורותיו של המושג המוסבר, אינו מתעקש על העמקה ובכל מעודדים בעקיפין "קיצורי דרך" ועצלנות. בעבר הייתה נטייה לבקר את הסטודנטים על כך, "שאינם יושבים יותר בספריה" ורק מקבלים מאמרים לקריאת מגזינים אלקטרוניים. היום, הביקורת הופכת להיות על כך, שהסטודנטים אינם טורחים אפילו לקרוא מאמרים אלו וניגשים ישירות לויקיפידה, משם הם צורכים את כל הידע שלהם. ייתכן והביקורת הקודמת היא סוג של זיכרון סלקטיבי והאדרת העבר, אך כנראה שיש דברים בגו. בנוסף, ויקיפדיה כל כך נגישה, כך ששוכחים שיש על הרשת מקורות מידע אחרים, ואולי טובים יותר, שניתן להגיע אליהם באותה קלות.

מצד שני, אם מקפידים להגיע דרך ויקיפידה אל המקורות הראשוניים, היא מאפשרת לקבל מידע בצורה רב לשונית, באופן שיתופי ולא בתשלום, כמו באנציקלופדיות בעבר, אודות תחומים רבים וכמעט אינסופיים. כמו כן, פתיחת ערך מסוים בויקיפדיה, פותח גישה לערכים אחרים, כלומר: המיזם עוזר למקם מושג בתוך קונטקסט של מושגים אחרים.

ויקיפדיה היא אמנם מפעל מרכזי, אך הקישוריות ברשת כיום היא כמעט מובן מאליו. כל אתר, שמכבר עצמו מקשר עצמו לאתרים אחרים. הקריאה של טקסטים באתרים אלו מחזירה אותנו לשאלות שנשאלו בעבר לגבי הערות השוליים "הקלאסיות": האם הן אינן הסחות דעת, שמונעות מאיתנו מלהתרכז בטקסט המרכזי ולסטות אל עבר עולמות אחרים? לדעתי, בדומה להערות השוליים בעבר, גם קריאת טקסט באתר היא עניין של מיומנות נרכשת. יכולת ריכוז וסינון הם חלקים חשובים בקריאת טקסט והערת השוליים היא אינה הבעיה, אלא הסמן של הבעיה.

לסיכום, בעולם משתנה ללא הרף, שכבר מזמן שום דבר לא קדוש בו (וטוב שכך) וכבר מזמן אין בו חשיבות לשום אוטוריטה (דבר איום ונורא), הערת השוליים היא סממן יחיד ואחרון לאיזשהו סדר, לאיזושהי  יציבות… היא אמנם מסמלת מסורת, אך מסורת אינה בהכרח אנכרוניזם. היא יכולה להיות בסיס להתפתחות, ללימוד להבנה.


(1) תודה לכל מי שמעיר לי תכופות על שימוש מוגזם בהערות שוליים.

(2) מתוך הסרט "הערת שוליים". יוסף סידר (במאי/תסריטאי) ודוד מנדיל (מפיק). הערת שוליים (מוביפלוס, סרטי יונייטד קינג, 2011).

(3) לעניות דעתי הוא סרט נחמד אבל "לא סרט אוסקר".

(4) שמוליק דובדבני. "תככים שמאחורי הספרים: על "הערת שוליים" (3.6.11)

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4077489,00.html

(5) .Cambridge, Mass: Harvard University Press, 1997))  Anthony Grafton. The Footnote: A Curious History, p. 53

(6) .Grafton, Ibid, p. 11

(7) "Bruce Anderson. "The Decline and Fall of Footnotes

http://www.stanfordalumni.org/news/magazine/1997/janfeb/articles/footnotes.html

(8) .Kenneth L. Woodward. "In praise of Footnotes", Newsweek (9.9.96), p. 75

http://www.msmc.la.edu/PDFFiles/Religious%20Studies%20Dept/Articles/in_praise_of_footnotes_Kenneth_L._Woodward%20-%20Newsweek%2009.pdf

תרגום שלי (א.ש.).

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s