לקראת אולימפיאדת לונדון 2012

המשחקים האולימפיים השלושים בלונדון (להלן: האולימפיאדה), שיהיו התחרויות ה-27, מתקרבים ואיתם קצת יותר משבועיים של תחרויות ספורט במגוון רחב של ענפים החל בענפי האתלטיקה הוותיקים וכלה באגרוף נשים, שנערך באולימפיאדה לראשונה. בסך הכל יתחרו הספורטאים ב-26 ענפי ספורט ב-39 מקצועות.

האולימפיאדה היא אחד האירועים הנצפים ביותר בעולם. רק כדוגמא, אולימפיאדת בייגי'נג האחרונה היא מחזיקת שיא הצופים לאירוע של מספר ימים. מחקר הראה שכ-4.7 מיליארד איש, המהווים 70% מאוכלוסיית העולם באותה תקופה, צפו בחלק מהשידורים (1). למרות זאת, רבים רואים באולימפיאדת אירוע ספורט ותו לא. מעבר לחגיגה הספורטיבית שבוודאי תרתק צופים, תרתי משמע, אל מסכי הטלוויזיה, זוהי חגיגת הלאומיות הגדולה ביותר בעולם.

מחייה המשחקים האולימפיים המודרניים, פייר דה קוברטיין

הברון פייר דה קוברטיין (Baron Pierre de Coubertin) החיה את המשחקים האולימפיים הקלאסיים של יוון ואלו התקיימו בעידן המודרני לראשונה ב- 1896 באתונה. למרות זאת, רק לאחר מלחמת העולם הראשונה הפך הספורט הפך להיות בין-לאומי. הקשר בין לאומיות לספורט התברר לראשונה באולימפיאדת 1912 בשטוקהולם, כאשר יפן ורוסיה השתתפו בתחרויות לראשונה וזאת זמן לא רב לאחר המלחמה ביניהן (1905). המתח בין המדינות התבטא ברגשות שנאה ו"רגש לאומי" במהלך התחרויות (2). בתקופה זו החלו פוליטיקאים להבין את הפוטנציאל הטמון בספורט כמכשיר לפיתוח ערכים לאומיים ומדיניות. תחרויות הספורט של שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים היו כבר קשורות קשר ישיר ליחסים בין-לאומיים (3). רבות נכתב גם על השימוש שנעשה באולימפיאדה לשיפור תדמית המדינה המארחת, כמו במקרה של אולימפיאדת ברלין ב-1936 (4) ואפילו באולימפיאדה האחרונה שהתקיימה בבייג'ינג (5).

מעבר לשימוש הפוליטי באולימפיאדה, חשיבותה היא בכך שהיא מהווה מראה לבחינת תופעות פוליטיות וחברתיות. ספורט הוא תוצר תרבותי של חברה המכיל ערכי יסוד שלה וניתן ללמוד ממנו עליה (6). באמצעות הספורט ניתן לבטא שסעים פוליטיים וחברתיים, לבטא מערכות ערכיות במדינה, המהוות מכנים משותפים או סלעי מחלוקת בתוכה ולהצביע על תהליכים והתפתחויות שונות בחברה (7).

הנה כמה דוגמאות שבעזרתן ניתן להבין את "רוח התקופה" (8):

האולימפיאדה הראשונה עד החמישית

ב-1896 נערכה האולימפיאדה הראשונה בעת החדשה. התפיסה של לאומיות לא הייתה עדיין מקובלת כל כך ואתלטים רבים ייצגו מדינות שלא היו קשורים אליהן. ב-1900 בפריז השתתפו לראשונה נשים. בסנט לואיס (1904) נערכה אולימפיאדה בשליטה אמריקאית על רקע מלחמת רוסיה-יפן שמניעה ממרבית מדינות אירופה מלהשתתף בתחרויות (9). לונדון 1908 כללה מספר תקריות ביניהן חוסר מוכנותם של חלק ממשתתפי המשלחת הפינית לצעוד תחת דגל האימפריה הרוסית. בסטוקהולם (1912) השתתפו לראשונה מדינות מכל חמש היבשות.

האלופה האולימפית הראשונה בספורט אישי: הטניסאית האנגליה שארלוט קופר (Cooper)

האולימפיאדה השישית עד העשירית

האולימפיאדה השישית הייתה אמורה להיערך בברלין בשנת 1916, אך בוטלה בשל מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1920 חודשו המשחקים האולימפיים, אך אלו התקיימו ללא המדינות המעורבות במלחמת העולם הראשונה: הונגריה, אוסטריה, בולגריה, טורקיה וכמובן גרמניה. רוסיה הסובייטית הדירה אף היא את רגלה מהמשחקים. עוד ביטוי להשפעת המלחמה הייתה העובדה, שהאצטדיון האולימפי באנטוורפן לא היה מלא. 1924 סימנה את החזרה לשגרה והתפרשות המשחקים עם השתתפותן של 44 משלחות. אולימפיאדת אמסטרדם 1928 כללה שני אירועים מרכזיים המסמנים את התקופה: הראשון, חזרת גרמניה לזירה הבינ"ל עם קבלתה כמשתתפת פעילה במשחקים, השני: בפעם הראשונה הופיעה החסות המסחרית של "קוקה-קולה". האולימפיאדה העשירית, לוס אנג'לס 1932, נערכה בזמן המשבר הכלכלי העולמי הגדול, כאשר מדינות רבות לא היו מסוגלות לשלם כדי להביא את ספורטאיהן למשחקים. פחות מחצי מכמות המשתתפים באולימפיאדה הקודמת הגיעו ללוס אנג'לס.

האולימפיאדה האחת עשרה עד החמש עשרה

אולימפיאדת ברלין 1936, המכונה "האולימפיאדה הנאצית", נערכה תחת עינו הפקוחה של היטלר והייתה אמורה להציג בפני העולם את הישגי הנאצים. בנוסף להצגת העוצמה הגרמנית הוצגו חידושים טכנולוגיים כמו טלוויזיה במעגל סגור, רדיו ששידר את המשחקים ל-41 מדינות ושנתיים לאחר האולימפיאדה הוצג "אולימפיה", סרטה המפורסם של לני ריפנשטאהל (Riefenstahl). ראוי לציין, שעל אף רצונו של היטלר להדיר שחורים ויהודים מהמשחקים, האיום בהחרמה הביא לביטול האיסור, אך למרות זאת ספרד ובריה"מ נמנעו מהשתתפות. אחד הניצחונות החשובים בתחרויות היה של האצן והקופץ למרחק האמריקאי השחור ג'סי אוונס (James Cleveland "Jesse" Owens), שזכה ב-4 מדליות זהב.

האצן האמריקאי ג'סי אוונס

האולימפיאדה השתים עשרה הייתה אמורה להיערך בטוקיו, אך הועברו להלסינקי בשל מלחמת יפן-סין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בוטלו המשחקים. אולימפיאדת 1944 אף היא בוטלה והבריטים חיכו עוד 4 שנים לשנת 1948 כדי לארח בפעם השנייה את המשחקים. המשחקים נערכו אחרי הפסקה של 12 שנה וכונו "משחקי הצנע" (Austerity Games) בשל הקשיים הכלכליים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. גרמניה ויפן לא הוזמנו למשחקים ובריה"מ בחרה שלא להשתתף. האולימפיאדה הבאה, הלסינקי 1952, כללה שוב את יפן וגרמניה וכן את בריה"מ שבחרה להשתתף לראשונה. עבור 13 מדינות הייתה זו השתתפות ראשונה בתחרויות, ביניהן מדינה אחת צעירה מהמזרח התיכון. אחד הספורטאים הבולטים היה האצן הצ'כולובסקי, אמיל זטופק (Emil Zatopek), שזכה בשלוש מדליות זהב בריצות ל-5,000, 10,000 ומרתון.

האולימפיאדה השש עשרה עד העשרים

בשנת 1956 נערכה אולימפיאדת מלבורן לראשונה בחצי הדרומי של כדור הארץ. המשחקים נערכו על רקע פרישתן של מספר מדינות. ספרד, הולנד ושוויץ החרימו את המשחקים כאות מחאה על דיכוי המרד האנטי קומוניסטי בהונגריה. מצרים לא השתתפה בשל מבצע קדש (או "מלחמת סיני") ועיראק ולבנון לא השתתפו אף הן בשל מעורבות בריטניה וצרפת במשבר בחצי האי סיני. "סין העממית" אף היא החרימה המשחקים בשל קבלת "הרפובליקה הסינית" (טייוואן של היום) למשחקים. לראשונה השתתפה במשחקים משלחת מאוחדת של גרמניה המערבית והמזרחית. אולימפיאדת רומא, האולימפיאדה השבע עשרה, כללה בפעם האחרונה את דרום אפריקה (להלן דרא"פ) בשל שלטון האפרטהייד. גרמניה המשיכה להשתתף תחת נבחרת מאוחדת של מזרח ומערב. המחלוקות בין סין לטיוואן ובין צפון ודרום קוריאה היו אף הן ברקע התחרות. ראוי לציין שני ספורטאים יוצאי דופן שבלטו במשחקים. הראשון היה האתיופי אדבה ביקילה (Bikila), רץ המרתון שרץ יחף והיה האלוף האולימפי האפריקאי הראשון. השני היה קסיוס קליי, ששינה מאוחר יותר את שמו למוחמד עלי, זוכה מדליית הזהב במשקל קל באגרוף.

המתאגרף האמריקאי מוחמד עלי (קסיוס קליי)

אולימפיאדת טוקיו 1964, הראשונה על אדמת אסיה, החזירה את יפן למרכז הבמה העולמית. מבחינה פוליטית, דרא"פ הורחקה בשל שלטון האפרטהייד. טכנולוגית, בפעם האחרונה נעשה שימוש בשעון עצר ידני בתחרויות האתלטיקה והוצג לראשונה מקל קפיצה מפיברגלאס בקפיצה עם מוט. בנוסף, לראשונה המשחקים שודרו בטלוויזיה באמצעות לוויין לארה"ב, קנדה ול-21 מדינות באירופה. במקסיקו סיטי 1968, נערכה לראשונה האולימפיאדה באמריקה הלטינית. מרד הסטודנטים שפרץ באותה שנה הגיע גם למקסיקו ועשרה ימים לפני תחילת המשחקים נהרגו 44 איש בהפגנות שכונו מאוחר יותר "טבח טלאטלולקו (Tlatelolco massacre). המשחקים האולימפיים זכורים בשל סדרת מחאות של ספורטאים. בין היתר זכורים הרכנת הראש של המעמלת הצ'כוסלובקית ורה צ'סלבסקה (Čáslavská) בזמן נגינת ההמנון הסובייטי כאות מחאה על פלישת בריה"מ לצ'כוסלובקיה והאצנים טומי סמית (Smith) וג'ון קרלוס (Carlos), שלבשו כפפות וצעיפים שחורים ועלו יחפים לפודיום לקבלת המדליות בריצת ה-200 מטרים. עם נגינת ההמנון האמריקאי השניים הניפו את אגרופם באוויר והרכינו את ראשם למען המאבק לשוויון זכויות לשחורים בארה"ב.

טומי סמית' וג'ון קרלוס ב"הצדעת הכוח השחור", מקסיקו  1968

האולימפיאדה העשרים, מינכן 1972, התקיימה בפעם הראשונה בגרמניה לאחר נפילת המשטר הנאצי. גרמניה המערבית ביקשה להציג לעולם גרמניה חדשה, דמוקרטית, מודרנית ולפיכך נבנו מתקנים חדשים ומודרניים. למרות זאת, המשחקים זכורים בעיקר בשל רצח אחד עשר חברי המשלחת הישראלית בפיגוע טרור על ידי מחבלים מארגון "ספטמבר השחור", ורק לאחרונה התפרסמו גילויים חדשים בפרשה. מעבר להשלכות הפוליטיות של "הטבח במינכן" וההחלטה של הועד האולימפי להמשיך את קיום המשחקים התגלו כשלים ביטחוניים חמורים שהשפיעו על האולימפיאדות הבאות. ברמה הספורטיבית ראוי לציין את השחיין היהודי-אמריקאי, מארק ספיץ (Spitz), שזכה בשבע מדליות זהב ושבר שבעה שיאי עולם.

האולימפיאדה העשרים ואחת עד העשרים וחמש

אולימפיאדת מונטריאול 1976 התקיימה תחת החרמתן של 28 מדינות, מתוכן 22 מדינות מאפריקה, במחאה על השתתפות ניו- זילנד, שנבחרת הרוגבי שלה שיחקה נגד נבחרת דרא"פ על אף החרם הבינלאומי נגד הדרום אפריקאים. הספורטאית הבולטת בתחרות הייתה נדיה קומנצ'י (Comaneci), המתעמלת הרומניה שקיבלה לראשונה ציון מושלם 10.0 במקבילים המדורגים, שהופיעה כ-1.0, כיוון שהמחשבים לא כוילו להוספת עוד ספרה לאחר הנקודה העשרונית, וסיימה את התחרויות עם שלוש מדליות זהב. בצד החידושים הטכנולוגיים נכללו העברה של הלפיד האולימפי באמצעות לוויין, פולסים חשמליים וקרן לייזר וכן משחק הוקי על משחק מלאכותי.

האולימפיאדה העשרים ושתיים נערכה במוסקבה בשנת 1980. באולימפיאדה השתתפו 80 מדינות בלבד, המספר הנמוך ביותר מאז 1956, כשארה"ב מובילה חרם של 65 מדינות בשל פלישת בריה"מ לאפגניסטן בדצמבר 1979. בנוסף, כצעד מחאה, 16 מדינות הופיעו תחת הדגל האולימפי או תחת דגל הוועד האולימפי שלהן. טייוואן  החרימה את המשחקים כיוון שלא הורשתה יותר להתחרות תחת השם "סין". אולימפיאדת 1984 בלוס אנג'לס הייתה המשך ישיר של קודמתה מבחינת היחסים הבינלאומיים ו"המלחמה הקרה" בין הגושים. בריה"מ ו-13 מדינות נוספות החרימו את המשחקים. למרות זאת, 140 משתתפות שברו את שיא המשתתפות לתקופה זו. מבחינה כלכלית, האמריקאים הסתמכו על מתקנים קיימים ועל חסויות מסחריות, מה שהוביל לרווח עצום של 223 מיליון דולר. מבחינה ספורטיבית, בתחרויות עצמן בלט קרל לואיס (Lewis), כשהשווה את שיאו של ג'סי אוונס עם ארבע מדליות זהב בריצות ל-100 מ', 200 מ', 4X100 גברים וקפיצה לרוחק.

פרדריק קרלטון "קארל" לואיס

סיאול 1988, האולימפיאדה העשרים וארבע, כללה 159 משתתפות, המספר הרב ביותר של משתתפות עד לתקופה זו. זאת למרות החרמת המשחקים על ידי צפון קוריאה (בשל המלחמה עם קוריאה הדרומית), אלבניה, קובה, מדגסקר ואיי סיישל בנות בריתה. אתיופיה וניקרגואה אף הן החרימו את המשחקים. נושא השימוש בחומרים אסורים עלה לכותרת בעקבות פסילתו של האצן הקנדי בן ג'ונסון (Johnson) ארבעים ושמונה שעות לאחר ששבר את שיא העולם לריצת 100 מ'.

האולימפיאדה העשרים וחמש, ברצלונה 1992, נערכה בתקופה של שינויים פוליטיים מרכזיים בעולם. לאחר ביטול האפרטהייד הוזמנה דרא"פ להשתתף במשחקים לראשונה מאז 1960. נפילת ברלין ואיחוד גרמניה הביאו ליצירת משלחת מאוחדת של גרמניה. נפילת הקומוניזם ופירוק בריה"מ יצרו 15 מדינות נפרדות שהשתתפו תחת נבחרת מאוחדת אחת. המדינות הבלטיות אסטוניה, לטביה וליטא שלחו משלחות משלהן. פירוק יוגוסלביה הביא להשתתפות ראשונה של קרואטיה, סלובניה ובוסניה והרצגובינה. לראשונה מאז 1972 לא החרימה אף מדינה את המשחקים, אך בשל סנקציות של האו"ם אתלטים מיוגוסלביה לא הורשו להשתתף תחת דגל יוגוסלביה, אלא אך ורק תחת הדגל האולימפי כמתמודדים עצמאיים (מתמודדים מקדונים נאלצו אף הם להתמודד כעצמאיים כיוון שבמדינה הצעירה לא הספיקו להקים ועד אולימפי מקומי).

ענפים חדשים שהפכו לרשמיים לראשונה היו בייסבול, בדמינטון וג'ודו לנשים. חובבי הכדורסל זוכרים את האולימפיאדה הזו בעיקר בשל הכללתם של שחקנים מקצועניים לראשונה באופן רשמי. "נבחרת החלומות" האמריקאית, שכללה בין היתר את מייקל ג'ורדן (Jordan), מג'יק ג'ונסון (Johnson) ולארי בירד (Bird), זכתה בקלות במדליית הזהב.

האולימפיאדה העשרים ושש עד השלושים

אולימפיאדת אטלנטה 1996 הייתה האולימפיאדה העשרים ושש. במשחקים, שחגגו 100 שנות אולימפיאדה מודרנית, השתתפו מספר שיא של 197 אומות, כל הועדות האולימפיות המוכרות באותה תקופה. מעל שני מיליון איש הגיעו לצפות בתחרויות באטלנטה וכ-3.5 מיליארד איש ראו לפחות חלק מהאירועים בטלוויזיה. האולימפיאדה זכורה גם בשל הפיגוע בפארק המאה במהלך המשחקים בו נהרגו שני אנשים ונפצעו 110. בין הענפים החדשים שהוכנסו לתחרויות: כדור עף חופים, רכיבת הרים, חתירה למשקל קל (lightweight rowing) וכדורגל נשים. כמו כן, סופטבול הפך לתחרות היחידה לנשים בלבד. מוחמד עלי הדליק את הלפיד האולימפי באחת התמונות הזכורות ביותר מאירוע זה.

בסידני 2000 השתתפו 199 משלחות ובנוסף ארבעה אתלטים ממזרח טימור השתתפו כיחידים בתחרות. המדינה היחידה שהשתתפה ב-1996 ולא השתתפה בתחרויות הייתה אפגניסטן, שהורחקה בשל שלטון הטאליבן. צפון קוריאה וקוריאה הדרומית צעדו בצעדת המשלחות תחת דגל משותף. מי שנשאה את הלפיד האולימפי הייתה קתי פרימן (Freeman), אוסטרלית ממוצא אבוריג'יני, שזכתה מאוחר יותר בריצה ל-400 מ'.

ענפים חדשים שהופיעו היו טריאתלון וטייקוואנדו. נשים השתתפו לראשונה בעידן המודרני בפנטאתלון (קרב 5). מבחינה טכנולוגית התקיימו לראשונה בדיקות להורמון אריתרופויאטין (EPO) שפוקחו על ידי ארגון WADA  (הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט).

המשחקים האולימפיים אתונה 2004, האולימפיאדה העשרים ושמונה, שברו את שיא המשתתפות מסידני עם השתתפותן של 201 משלחות. בדומה לאטלנטה 1996, כל הארצות החברות בוועד האולימפי הבינלאומי השתתפו. קיריבאטי ומזרח טימור היו שתי המשתתפות החדשות. מספר שיא של 3.9 מיליארד איש צפו בחלק כלשהו של המשחקים. ענף חדש במשחקים היה היאבקות נשים.

מבחינה טכנולוגית, לראשונה, רשתות שידור הורשו להעביר חלק מהשידורים באינטרנט. ה-BBC למשל העבירו את כל השידורים החיים שלהם ללקוחות אינטרנט מהיר בבריטניה. אחד הספורטאים הבולטים בתחרות היה השחיין האמריקאי מייקל פלפס (Phelps) שזכה ב-6 מדליות  זהב ו-8 מדליות בסך הכל.

אולימפיאדת בייג'ינג 2008 כללה 204 משלחות, שהשתתפות ב-28 ענפי ספורט ו-302 אירועים שונים. מצד אחד, המשחקים נתפסו כמוצלחים מאוד מבחינה ארגונית, הישגי הספורטאים היו מצוינים (יותר מ-40 שיאי עולם ויותר מ-130 שיאים אולימפיים חדשים) והפיקוח על הסמים היה הדוק יותר, אך מצד שני נשמעו ביקורות רבות על המשך הפרת זכויות אדם בסין המארחת.

במשחקים אלו השתתף האתלט הצעיר ביותר אי פעם, מואפו (Mouafo), שחיין קמרוני בן 12. הספורטאי הבולט בתחרות היה יוסיין בולט (Bolt), האצן הג'מייקני ששבר את שיא העולם ב-100 מ', ב-200 מ' וסייע לחבריו בנבחרת ג'מייקה לנצח במרוץ השליחים ל-100 מ' עם שיא עולם חדש.

יוסיין בולט

המשחקים האולימפיים השלושים יערכו, כאמור, בלונדון. הבריטים הקימו פארק אולימפי באזור תעשייתי ישן במזרח לונדון, אך צמצמו את העלויות הכלליות על ידי שימוש במתקנים קיימים. ביחס לענפי הספורט, בייסבול וסופטבול הוצאו מהתחרויות ובסך הכל יתקיימו תחרויות ב-26 ענפי ספורט.

מעניין יהיה לראות אילו חידושים טכנולוגיים יוצגו באולימפיאדה? אילו ספורטאים חדשים יתגלו? אילו עימותים פוליטיים יעלו לפני השטח?

עוד מעט… זה כבר כאן.


[2] Pierre Arnaud and James Riordan (eds.). Sport and International Politics (London: E& FN Spon, 1998), pp. 25-26.

[3] Ibid, p.1. כך למשל, ב-1930 התקיימה אליפות העולם בכדורגל לראשונה באורוגוואי וזו אפשרה שיתוף מקצוענים (בניגוד לחובבנים) בתחרויות. יוזם התחרות היה ז'ולס רימה  (Rimet),

Ibid, p. 20

[4] ראה למשל:

Susan D. Bachrach. The Nazi Olympics : Berlin 1936 (Boston : Little, Brown, and Co., c2000

 Richard D. Mandell. The Nazi Olympics (Urbana: University of Illinois Press, 1987

[5] (Amnesty: China "Tarnishing" Olympics" (11.2.09"

http://www.cbsnews.com/stories/2008/07/29/world/main4302232.shtml

[6] כך למשל, רושה (Roche) מזהה שלושה טיפוסים אידיאליים של נקודות מבט פוליטיות כלפי ספורט. ראשית, נקודות המבט המודרנית של הספורט הבריטי- "חובבנות ג'נטלמנית", שקשורה לאי התערבות מצד המדינה. שנית, נקודת המבט של אמצע המאה העשרים של מדינת הרווחה, הכוללת גישה פוליטית, מקצוענית ובירוקרטית לספורט. שלישית, נקודת המבט המאוחרת של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, הכוללת את האידיאולוגיות התואמות של קפיטליזם גלובאלי וצרכנות, שהשפיעו על הכדורגל דרך תפיסת השוק החופשי ואנטי קולקטיביזם, שבא לידי ביטוי בתקופת ת'אצ'ר. Quoted in:

John Horne, Alan Tomlinson and Gary Whannel (eds.). Understanding Sport: An Introduction to the Sociological and Cultural Analysis of Sport (London: E & FN Spon, c1999), p. 196.

[7] עדו נבו. ספורט ופוליטיקה בבריטניה, ארה"ב וישראל: מחקר משווה בהתפתחותה של תרבות פוליטית דמוקרטית- ביטוייה הספורטיביים של תופעת ההטרוגניות האתנית. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה; בהדרכת ברוך קני-פז (ירושלים :חמו"ל, 2005), ע' 40.

[9] ב-1906 נערכה אולימפיאדה באתונה לציון עשור למשחקים בעידן המודרני. היום האולימפיאדה הזו אינה נכללת בספירה הרשמית.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המשחקים האולימפיים 2012, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s