על גבירים ואוהדים

מיזם האוהדים של אוהדי בית"ר ירושלים, שעלה לכותרות בשבועות האחרונים וכולל הקמת עמותת האוהדים וכן הקמת עמותת האוהדים של הפועל תל-אביב, העלו שוב את חשיבותם של האוהדים בכדורגל. במקרה של בית"ר מדובר על ממש קו חיים לקבוצה שמשוועת לכספים ומתקשה כבר כמה שנים למצוא רוכש לקבוצה. מאמנה של בית"ר, אלי כהן, אף טען כי תקופת גאידמק יצרה ניכור בין בית"ר לבין קהילת העסקים וכי אוהדי בית"ר יכולים להניע מהלך שבסופו ייתרמו אנשי עסקים ויתרמו לבית"ר. אצל הפועל, המצב מעט שונה. הקבוצה נקנתה על ידי קבוצת רוכשים מידיו של אלי טביב וכאן יש רצון ליצור שינוי בטווח הארוך יותר. האוהדים מעוניינים להשיג 50% מהבעלות על הקבוצה ולדאוג שיהיו לאוהדים זכויות ניהול בנושאים יומיומיים וכן בנושאי ליבה.

http://www.amutabj.co.il/

כשלון הניהול הכלכלי בישראל הוא היסטורי, מעמיק ולא חסרות דוגמאות ל"גבירים" חדשים שניסו לקנות את עולמם ולשפר ב"אבחת מטבע" את מצב המועדון שלהם. מבחינה היסטורית, הכדורגל בישראל החל כפרויקט ציבורי. הוא הוקם ונתמך על ידי גופים ציבוריים- פוליטיים: מרכזי הפועל, מכבי ובית"ר. היחסים בין הכדורגל לציבור תווכו על ידי הפוליטיקה, הארצית והמקומית. דגם זה היה מקובל באירופה כמה עשרות שנים קודם לכן והדגם הפוליטי יובא משם. העסקנים, שמונו על ידי הארגונים הפוליטיים, שלטו במועדונים כמעט ללא הפרעה. כך, עד לצמיחת המודל המסחרי במקומו של המודל הפוליטי בכדורגל[1].

בשנות ה-70 וביתר שאת בשנות ה-80 חלו מספר שינויים בחברה הישראלית, שהשפיעו על הכדורגל. עם כניסת של הכלכלה הניאו- ליברלית והתדלדלותן של האידיאולוגיות הגדולות, חל פיחות בהשפעה של הפוליטיקה על הבית. למרות זאת, גורם זה לא נעלם לחלוטין מהזירה[2]. המשחק התמסחר כבשאר העולם: המועדונים הפכו לתאגידים עסקיים והשחקן הפך לסחורה[3]. אמנם בישראל מדובר עדיין על מבנה בעלות מעורב, המשמר בחלקו את המרכזיים הפוליטיים, אך מה שנותן הוא בעיקר "השם": בית"ר, מכבי, הפועל, ולרוב מדובר בבעלות של אנשים או קבוצות אנשים על המועדונים.

להלן מספר דוגמאות מדגימות את כשלון המבנה הכלכלי הקיים. ראשית, תקופת גאדימק בבית"ר הציגה בדיוק את כשלון "השיטה". גאידמק הגיע לבית"ר ב-2005 ובהשקעה כספית חסרת תקדים בכדורגל הישראלי, שלפיו עמדה על 378,886,000 ש"ח, הביא את המועדון לשתי אליפויות ולשני גביעים. לזכותו של גאידמק, חלק מההשקעה הועברה אל מחלקת הנוער, עליה מסתמכת הקבוצה כיום, אך עם נפילתו הכלכלית של גדאימק, הידרדר גם מצבה הכלכלי של הקבוצה. יש לציין, כי גאידמק היה יוצא דופן מבחינת ההשקעה הכלכלית שלו וכן מבחינה הבולטות התקשורתית, אך בהיסטוריה של בית"ר ירושלים הוא בהחלט לא היה יוצא דופן. קדמו לו מספר בעלי קבוצה:  גד זאבי, מאיר ושאול לוי, ששון שם טוב ומאיר פניג’ל, שהותירו שוקת שבורה.

מכבי תל- אביב, המועדון הישראלי שזכה במספר הרב ביותר של אליפויות, פעל אף הוא עד שנות ה-90 של המאה ה-20 כמועדון תחת שליטת מרכז פוליטי. ב-1995 רכשה קבוצת "מופת", קבוצה של משקיעים את המועדון. לאחר שנה התפרקה הקבוצה ונותר בעלים יחיד לקבוצה, לוני הרציקוביץ'. אי ההצלחה של הקבוצה וסכסוך עם אוהדים ביחס להדחת שני שחקני מפתח מהקבוצה במשך כעשור הביאה בסופו של דבר למכירת הקבוצה לידי מיליארדר רוסי בשם אלכסנדר שניידר, אך זה לא נותר בקבוצה יותר משנה ומכר אותה למיליארדר אחר, אמריקאי בשם מיטש גולדהאר. על אף ההשקעה הכלכלית והניסיון, המעניין כשלעצמו, להביא צוות אימון זר, ימים יגידו האם ההשקעה של גולהאר תצלח, אך ניסיון העבר אינו מנבא טובות.

הפועל תל-אביב, מועדון שהיה בשליטת ההסתדרות מהקמתו, נמכר לקבוצת משקיעים בראשות משה תאומים ב-1997. הבעלות החזיקה מעמד במשך עשר שנים של עליות ומורדות כלכליות והישגיות. בתום עונת 2007/8 הועברה הקבוצה לידיו של מוני הראל ללא תמורה. בהמשך רכש אלי טביב 50% מהבעלות על הקבוצה וביולי 2011 עברה הקבוצה לבעלותו הבלעדית. לאחר סכסוך מתמשך עם האהודים ומחאה חריפה כנגדו החליט טביב לעזוב את הקבוצה. ביולי 2012 נמכרה הפועל לקבוצת רוכשים חדשה. גם במקרה של הפועל אנחנו רואים את אי היציבות הכלכלית במשך השנים כמרכיב מרכזי בקבוצה.

אם נסתכל על קבוצות הכדורגל המרכיבות את ליגת העל של היום, נוכל לראות מבנה כלכלי בעייתי מאוד. חוץ משלוש הקבוצות שהוזכרו, בעונת 2013-14 יתמודדו בליגת העל עוד 11 קבוצות. נתחיל באלופת המדינה, עירוני קריית שמונה, שממשיכה לכוון גבוה, כאשר הבעלים איזי שירצקי, הוא האיש הכל יכול של הקבוצה. קשה להאמין שזו תוכל להחזיק מעמד ולזכות שוב באליפות, כאשר אפילו האצטדיון הקטן בעל 5,300 מקומות לא מתמלא בכל משחק וזאת על אף שמנוי לאדם מבוגר העונה עולה 400 ₪ בלבד. ההפסד במשחק הראשון במוקדמות ליגת האלופות בוודאי מדיר שינה מעיניו של שירצקי. אי עלייה לשלבים הבאים של ליגת האלופות יעלה לקבוצה סכום כסף רב. רק כדוגמא, בעונה הקודמת, מכבי חיפה, אז האלופה, החלה את דרכה במוקדמות ליגת האלופות ונשרה היישר אל שלב הבתים של הליגה האירופית. ההכנסה שלה מהמשחקים עמדה על 3.65 מיליון אירו. עוד קבוצה מהצפון, בני סכנין נמצאת בבעיות כלכליות ואוהדים אף נקראו לסייע לקבוצה. הפועל עכו היא אמנם הקבוצה הראשונה שאישרה תקציב לקראת העונה הבאה, אך התקציב הנמוך בסך 12.5 מיליון ש"ח יוביל, ככל הנראה, להתמודדות על הישארות בליגה.

באזור המרכז, עירוני ניר רמת השרון, קבוצה הנתמכת על ידי עיריית רמת השרון, אך גוררת חובות עבר, מתאמצת לבנות סגל ונשיא הקבוצה מאיר יצחקי כבר הציג במהלך העונה שעברה את יחסיו יוצאי הדופן עם ראש עיריית רמת השרון איציק רוכברגר. שקט בטח לא יהיה שם. מכבי נתניה ובני יהודה הן שתי הנציגות של ישראל במוקדמות הליגה האירופית. נתניה מעמידה תקציב של 20 מיליון ש"ח ומחכה בקוצר רוח לאצטדיון החדש שאמור לשפר גם את חווית הצופה וגם להגדיל את הקופה הנתנייתית, אך גם היא נתקלה בבעיות עם בעלי קבוצה בשנים האחרונות ולמעשה מתקיימת ללא בעלים מאז עזיבותו של דניאל יאמר. באתר הרשמי של הקבוצה הוא אמנם רשום כבעלי הקבוצה, אך הניהול נמצא בידיו של הנשיא גיל לב ובידי שחקן העבר קובי בלדב. הכתומים מתל אביב, שמתמודדים אף הם בליגה האירופית מסתמכים על ניהולו של המנכ"ל והיו"ר משה דמאיו וכל שנה מצליחה להפתיע את האוהדים והפרשנים, כשהיא מצליחה בליגה עם תקציב נמוך יחסית. דמאיו עצמו מציג את בני יהודה כ"מועדון גדול עם תקציב קטן", אך גם הניהול המוצלח של דמאיו ידע עליות ומורדות. לזכות בני יהודה, לאחרונה ניתן לראות דיאלוג בין האוהדים להנהלה והוא שמסייע בגיוס הכנסות ובמלחמה באלימות. העולה החדשה הפועל רמת-גן מקווה לתקוע יתד בליגה עם תקציב נמוך יחסית, כאשר בתחילה האימונים הרשמיים של הקבוצה עמדו לראשות המאמן רק 15 שחקנים.

בדרום מועדון מ.ס. אשדוד, שנוסד ב-1999 כאיחוד בין מגבי עירוני אשדוד לבין הפועל אשדוד, נמצא בבעלות ג'קי בן זקן. על אף ההשקעה הרבה של בן זקן בכדורגל בכלל ובמחלקת הנוער של אשדוד בפרט, התגלעו לא פעם סכסוכים בין בן זקן לבין ההתאחדות לכדורגל והעומד בראשה ובטווח הרחוק, אלו עלולים לסכן את הפרויקט השאפתני של בן זקן באשדוד. הפועל באר שבע, שידעה עליות ומורדות בשנים האחרונות נמצאת בבעלות אלונה ברקת. ברקת אמנם משקיעה כספים רבים באצטדיון אבל ניסיון העבר, המלמד על חוסר סבלנותם של האוהדים, הביא אפילו לאיום בעזיבה מצידה של ברקת ואינו מנבא טובות לעתיד הקבוצה.

החיפאיות מציגות שני בעלים קבוצות חזקים. מצד אחד, הפועל חיפה שידע הצלחות בתקופת רובי שפירא המנוח, נמצא בבעלות יואב כץ. תקופת רובי שפירא הדגימה ובאופן טרגי את ההשפעות הקיצוניות של בעלים יחיד על קבוצה. קשייו הכלכליים של שפירא, שהביאו ככל הנראה להתאבדותו הביאו לירידת הקבוצה מנכסיה. יואב כץ, שקנה את הקבוצה מפירוק בסכום נמוך למדי, אינו שש להשקיע כספים רבים כקודמו והוא נתקל לא פעם בהתנגדות אוהדים להמשך בעלותו על הקבוצה. בצד הירוק של חיפה, יעקב שחר נחשב לאיש הניהול הטוב ביותר בכדורגל הישראלי. מכבי חיפה אמנם זכתה באליפות הראשונה של ב-1984, אך רק עם הגעתו של שחר לקבוצה ב-1992 הפכה להיות הקבוצה המובילה בישראל. שחר, שהיה הספונסר של חיפה בשנות ה-80, שינה את ההתנהלות בקבוצה ובתקופתו זכתה הקבוצה ב-8 אליפויות, 3 זכיות בגביע המדינה ו-4 זכיות בגביע הטוטו. אך שחר הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. ההצלחה של חיפה היא יוצאת דופן בנוף המקומי ולא בטוח בכלל שזהו המודל המתאים לרוב קבוצות הליגה. לכל אלו יש להוסיף את העובדה, כי בעונת 2012-13 יקוצצו ההקצבות של ההתאחדות לקבוצות ליגת העל, בשל ירידה צפויה בהכנסות ממשחקי הליגה ומזכויות טלוויזיה. מדובר על ירידה של 21.1% בסכום שיועבר: 66.8 מיליון ש"ח לעומת 84.7 מיליון ש"ח בעונה האחרונה.

אם כן, שוב התברר הקושי הכלכלי בהחזקה ואחזקה של קבוצת כדורגל בישראל. אבל ישראל היא לא הבעיה. אמנם, ישראל היא מדינה קטנה, מה שמקשה עוד יותר לגייס כספים מבעלי הון לאורך זמן, אך חוסר הרווחיות מכדורגל היא תופעת עולמית. מחקר של אופ"א הראה שמחצית מהקבוצות באירופה מפסידות כסף. 650 קבוצות נבדקו ובקרב אותן קבוצות היו אמנם קבוצות קטנות, אבל גם "קבוצות גדולות" כמו ליברפול נקלעו לצרות כלכליות קשות. מה שמעניין הוא שלא מדובר רק בקבוצות בבעלות פרטית. חלק מהקבוצות הן בבעלות האוהדים, כמו ריאל מדריד וברצלונה, אך אסור לשכוח ששתי היריבות השנואות הן "על הנייר" מועדוני דמוקרטיים. בפועל, הניהול הוא צר מאוד, אין שם ממש "דמוקרטיה ישירה" נוסח יוון העתיקה ואין איזון כספי. ממש לא צריך ללכת רחוק כדי לראות מודל מוצלח אחר. בקפריסין, אפואל ניקוסיה (APOEL F.C.) שבבעלות חברי המועדון, אך מנוהלת על ידי חברה עסקית הייתה שרויה במשבר כלכלי ב-1996. APOEL Football Ltd נכנסה לעניינים והתחילה לעבוד בגיוס כספים למועדון. היא החלה להשקיע באקדמיית כדורגל וחלק חושב משחקניה הם בוגרי האקדמיה. באזל (FC Basel) היא דוגמא נוספת להצלחה כלכלית, המבוססת על ספונסרים שותפים, בניית אצטדיון מכספים פרטיים והשכרתו, שימוש בשטחים מסחריים באצטדיון וכמובן קידום צעירים באקדמיה כדורגל. בנוסף, הוקם "פרויקט אוהדים" כדי לקדם "תרבות עידוד חיובית".

ישראל יכולה ללמוד מגרמניה, שם, מלבד במספר קבוצות בבעלות מפעלים חזקים באופן היסטורי (לדוגמא: באייר לברקוזן שבבעלות חברת התרופות באייר), בכל הקבוצות, האוהדים חייבים להיות בעלים של לפחות 51% מהקבוצה (בשוודיה ובטורקיה כל הקבוצות נמצאות בבעלות האוהדים). לאחרונה גם בפנאתינייקוס  (.Panathinaikos F.C) היוונית הוחלט לצעוד בכיוון בעלות אוהדים וה- Panathinaiki Symmachia (איגוד פנאתינייקוס) הפך למחזיק ברוב המניות בקבוצה.

 חשוב להבין שיתוף אוהדים הוא לא "רע הכרחי". קבוצות בבעלות אוהדים מושכות יותר צופים, מגייסות יותר אוהדים לפעולות התנדבותיות ויוצרות חשיבה לטווח ארוך ומודלים כלכליים ברי קיימא. יש מחקרים שמראים אפילו, שקבוצות בבעלות אוהדים מצליחות יותר מקבוצות אחרות. דווקא ישראל, שאין בה מועדונים בסדר גודל כשל מועדונים אלו, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת כמויות הקהל, יכולה ליהנות מפירות מודל כלכלי של בעלות אוהדים. הדוגמאות של מכבי יפו והפועל קטמון יכולות להיות בסיס לפעולות עתידיות מסוג זה. דווקא הקושי לגייס כספים הוא שצריך לגרום, למי שנוהגים לכנות "קברניטי הכדורגל", להרהר בעתיד הכדורגל הישראלי באופן יותר מעמיק ולאמץ את מודל שונה של בעלות על קבוצות כדורגל.


[1] אמיר בן-פורת, הו, איזו מלחמה מענגת!: אוהדי כדורגל ישראלים (חיפה: פרדס, תשס"ח, 2007), ע' 229.

[2] שם, ע' 83.

[3] שם, ע' 44.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s