פוליטיקה והמשחקים האולימפיים

נשים באולימפיאדה

סוגיה חשובה שהחלטתי להקדיש לה פרק פוליטי נפרד היא "נשים באולימפיאדה". ההיסטוריה של האולימפיאדה מתחילה בהדרת נשים מהתחרויות. ככל הנראה, ביוון העתיקה היה איסור מוחלט לא רק על השתתפות נשים בתחרויות אלא אף על צפייה במשחקים. כיוון שהיה מדובר באירוע דתי ולא רק ספורטיבי, כוהנות דת ונשים זרות ממעמד גבוה הורשו לצפות במשחקים. הדרך היחידה בה נשים היה מסוגלות לקחת חלק במשחקים הייתה בבעלות על סוסים שהשתתפו בתחרויות. גם בתקופה המודרנית לקח זמן עד שניתן לנשים להשתתף בתחרויות. במשחקי פריז 1900 השתתפו נשים לראשונה בתחרויות הטניס והגולף. אתלטיקה והתעמלות אושרו ב-1928. ב-1984 נכנסה הקליעה לתחרויות והרשמת משקולות בשנת 2000. רק באולימפיאדה הנוכחית, עם הכנסת אגרוף נשים, לא נותר ענף ספורט שאינו כולל נשים. מצד שני, ישנם שני ענפים בהם משתתפות רק נשים: שחייה צורנית והתעמלות אמנותית, שנתפסים כענפי ספורט "נשיים" ומצביעים, שוב, על אי השוויון בין המינים. כאן נרשמה אפילו תלונה גברית על אי השוויון.

למרות הכלת הנשים בתחרויות כיום, עדיין עומדות על הפרק מספר סוגיות פוליטיות מעניינות. כמה נתונים מציגים את בעיות אי השוויון בין המינים בתחרויות. ראשית, לפי התחזיות מספר המשתתפים הגברים בתחרויות בלונדון 2012 יגיע כמעט לשוויון באחוזים, אך עדיין יהיה גדול יותר ביותר מ-1,000 מזה של הנשים. בהתייחס למאמנים ולשופטים, הן עדיין מיעוט בהשוואה לגברים ובחבר הנאמנים של הוועדה המארגנת של התחרויות ישנה רק חברה אחת.

שנית, לגברים סיכוי גדול יותר לזכות במדליות, כיוון שאף על פי שהנשים והגברים מתחרים באותם ענפי ספורט והנשים אף משתתפות בשני ענפים נוספים, כאמור, לגברים יש יותר תחרויות במסגרת אותם הענפים. בנוסף, אי השוויון בין המינים בא לידי ביטוי גם בשוני באותה התחרות. להלן שתי דוגמאות: בשחייה, קיום משחה 800 מ' חופשי במקום 1500 מ' חופשי, באתלטיקה קרב 10 מוחלף בקרב 7. ייתכן ומדובר בשיקול פיזיולוגי בלבד, אך הוא עדיין מקיים ומנציח אי שוויון בין המינים.

בהתייחס להשתתפות הנשים, חשוב לציין, כי לראשונה, אף מדינה אינה אוסרת השתתפות של נשים באולימפיאדה. ערב הסעודית הייתה המדינה האחרונה שהסירה את ההתנגדות להשתתפות נשים ואפשרה לרוכבת סוסים להצטרף לתחרויות. קטאר הודיעה בפברואר על ביטול הוטו ובורניי עשתה זאת מיד אחריה.

ספורטאיות הופכות יותר ויותר לבולטות בתקשורת, עם זאת, קרן הספורט והכושר של הנשים (Women’s Sport and Fitness Foundation) הציגה נתון לפיו רק חצי אחוז מכל חסויות הספורט בבריטניה הולכות לנשים. מעבר לכך, הבולטות הנשים עלובה ביחס לתפיסה הסקסיסטית שלהן. כך למשל, הגוף האחראי על תחרויות האגרוף שקל האם נשים ילבשו חצאיות במקום מכנסיים. מעבר לכך, השימוש בנשים כאובייקט מיני בא לידי ביטוי כבר עכשיו.

אי השוויון המשווע בא לידי ביטוי אפילו בהכנות לקראת האולימפיאדה. רשות הביצוע האולימפית (Olympic Delivery Authority) הציגה דו"ח שמראה כי ביוני 2011, נשים היוו רק 5% מכוח העבודה הקבלני של הפארק האולימפי ובכפר האולימפי האחוז היה נמוך עוד יותר- רק 3% מכלל כוח העבודה. באוקטובר הרשות פרסמה דו"ח שמטרתו להציג את הדרך בה יקודם שוויון נשים ויילחמו באפליה על רקע מיני ובהטרדה מינית.

לסיום, פרשת קסטר סמניה (Caster Semenya) מדגימה שוב את המתחים בין הרצון לשוויון במשחקים לבין תפיסות של נשיות וגבריות. סמניה, אצנית דרום אפריקאית, בעלת מבנה גוף שרירי (ויש מי שיאמר גברי), זכתה באליפות העולם באתלטיקה בברלין 2009 בריצה ל-800 מ' בגיל 18 בלבד. לאחר הניצחון התפרסמו ידיעות שהטילו ספק בנשיותה. היא הושעתה מפעילות ורק ביולי 2010, לאחר בדיקות, התאחדות האתלטיקה העולמית ביטלה את ההשעיה. חשוב לציין, כי על פי חוקי הוועד האולימפי הבינ"ל, טרנסקסואלים יכולים להתחרות באירועי נשים שנתיים לאחר ביצוע הניתוח וזאת לאחר שקיבלו הכרה רשמית בשינוי מין וטיפול הורמונאלי מתאים בתקופה זו. בין אם סמניה היא אישה מבחינה ביולוגית, בין אם אנדרוגינוס ובין אם גבר, הפרשה מצביעה על המתחים בין התפיסות החברתיות לבין הביולוגיה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המשחקים האולימפיים 2012, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פוליטיקה והמשחקים האולימפיים

  1. Dor Avi Meir הגיב:

    נחמד לדעת שיש שוויון כמעט מלא במקצועות האולימפיים, ואבל כמה דברים שלא הסכמתי איתם –
    " ייתכן ומדובר בשיקול פיזיולוגי בלבד, אך הוא עדיין מקיים ומנציח אי שוויון בין המינים." – מה צריך לעשות? להשוות את כל התחרויות? בסופו של דבר כן יש הבדל פיזי בין גברים לנשים שאי אפשר למחוק אותו, וגם אם מנציחים אותו זה לא בא מעמדה שובינסטית אלא מהתמודדות עם ההבדלים הטבעיים שיש בין המינים..
    "5% מכוח העבודה הקבלני של הפארק האולימפי ובכפר האולימפי האחוז היה נמוך עוד יותר- רק 3% מכלל כוח העבודה" – האם זה לא מן הסתם שעובדי בניין יהיו גברים? גברים פיזית פשוט יותר חזקים, אם ניקח גבר ממוצע ואישה ממוצעת שלא התאמנו יום בחייהם.. אז למה צריך להיות שוויון גם בעובדי בניין? רק לשם השוויון? האם זה לא אך טבעי שיהיו הרבה יותר גברים במקצוע?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s