אז למה לי אולימפיאדה עכשיו?

יומיים בלבד חלפו מאז פתיחת המשחקים האולימפיים הרשמית וכבר זכיתי לשמוע טענות על ההתלהבות שלי לגביהם. "מה כל כך מעניין?", שמעתי ו"די, אי אפשר לשמוע על זה יותר!" לפיכך ובהתאם לזאת החלטתי להקדיש את הטור הנוכחי לניסיון להסביר מהו הקסם שכל כך מושך במשחקים.

בטקס הפתיחה, שהיה מדהים (בצבעוניותו) ומזעזע (באורכו)  הוועד האולימפי הבינלאומי בחר שוב להתעלם מרצח אחד עשר הספורטאים והמאמנים הישראלים באולימפיאדת מינכן 1972 ולא לכבד את זכרם בדקת דומייה. הציניות של נשיא הוועד האולימפי הבינ"ל ז'אק רוג (Rogge), זועקת לשמיים, כשמספר ימים לפני פתיחת המשחקים הודיע על הכוונה לא לאזכר את רצח הי"א, כיוון ש"אווירת טקס הפתיחה היא כזו שאינה מתאימה לאזכר אירוע טרגמי כזה" ובד בבד אותו הוועד בחר לציין ברגע של שתיקה את זכרם של ההרוגים הבריטים בשתי מלחמות העולם ולאחר מכן להתייחס גם ל-52 האזרחים, שנרצחו בפיגוע הטרור המשולב על התחבורה הציבורית בלונדון ב-2005.

אבל אם ננסה להתמקד לרגע משאר ענייני צביעות בינלאומיים, כמו צעידת המשלחת הסורית בטקס הפתיחה, כאילו טבח יומיומי לא מתרחש שם, או מהגיגו של אורי לוי בטקס הפתיחה, שמכריז על כל מדינה אפריקאית בפשט(נ)ות "מדינה נחשלת, ענייה וללא הישגים" (ספורטיביים כמובן, אבל למה להקפיד בקטנות) ועל מדינות בקריביים כ"מקום שלא הייתי בו, אבל בטוח כיף לחיות שם", החגיגה הספורטיבית שיצאה לדרך היא בהחלט חגיגה. אם נשאר את הציניות בצד, דבר קשה כשלעצמו, וגם את הלאומיות שמייצרת תמיד הפתעות משמעות כמו במקרה הצפון קוריאני שכבר הזכרתי, המהות הספורטיבית בולטת ומראה שוב מה כל כך נהדר במשחקים האלו. אז למה זה עושה לי טוב כל כך לראות ולדבר על התחרויות?

ראשית כל, מחקרים (טוב חייבים להתחיל במחקרים) מראים שיש מגוון רב של סיבות לצפייה בתחרויות ספורט. הסיבה הראשונה היא "לחץ חיובי" או "מתח טוב" (Eustress). זהו סוג של מתח שיוצר אנרגיה ומעורר אנשים. סיבה שנייה היא "הערכה עצמית": ספורט גורם לאנשים לייצר תפיסה עצמית חיובית, כאשר הצלחה של ספורטאי או קבוצה אהודה יוצרת תחושה של הישגיות עצמית. סיבה שלישית היא הרצון לברוח מחיי היומיום. הספורט מאפשר לשכוח מצרות היומיום ולהתמקד, לפחות בעת התחרות, בדברים שונים לחלוטין (ואם להסתכל על הרעיון מנקודת מבט מרקסיסטית: הספורט יכול להיות "אופיום להמונים" שמסתיר את צרות היומיום). סיבה רביעית היא "בידור". יש מי שרואה בצפייה זו בדיוק כמו צפייה בסרט, הליכה לתיאטרון או האזנה למוזיקה. סיבה חמישית היא האפשרות להמר על המשחקים ובכך ליצור התרגשות חיצונית מעבר לתחרות עצמה. סיבה שישית היא "הסיבה האסתטית". חלק מהצופים נמשכים ליופי ולחינניות של הופעות האתלטים. סיבה שביעית היא "חיבור קבוצתי" (Group Affiliation): היכולת לשתף את החוויה עם אוהדים של אותה קבוצה/אותו ספורטאי מאפשרת לאדם להתחבר ולהזדהות עם משהו גדול יותר מעצמו. הסיבה השמינית דומה, "משפחה": אפשרות להתחבר למשפחה באמצעות צפייה משותפת ושיחה על האירועים (Wann,1995; Wann, Schrader, & Wilson, 1999).

הסיבה המרכזית לכך שאנשים צופים בקבוצה או בספורטאי היא הרצון לראות אותו מנצח. כך עבורי , צפייה באלכס שטילוב מעפיל לגמר הקרב-רב ותרגיל הקרקע בהתעמלות מכשירים היא גאווה לאומית כסיבה ראשונית, אבל גם הנאה אסתטית ובמקרה גם חיבור משפחתי, כי גם הוריי נהנו לצפות איתי בחוויה הזו. מצד שני, אין לי שום קשר לאומי עם הסינית, שיוון יה (Shiwen Ye), אבל היה מדהים לראות אותה כבר בגיל 16 שוברת את שיא העולם ב-400 מ' מעורב בשחייה, כמו גם להחזיק אצבעות לרוג'ר פדרר (Roger Federer) השווייצרי, הטניסאי המצליח בכל הזמנים, כדי שיצליח לזכות לראשונה (במשחק יחיד) גם בזהב במשחקים האולימפיים או לראות תחרות מדהימה של שלוש נשים ששוקלות 48 ק"ג מרימות משקל כולל של הדיפה ודחיקה שבין 192 ל-205 ק"ג!!!

הצפייה לראות שבירת שיאי עולם היא הצפייה לראות את הרוח האנושית גוברת על הכל. שוב, אפשר להיות ציניים ולהתמקד במחלוקות, בסמים, בבגדי הים ששיפרו את השחייה פלאים ויצרו תחרות בין יצרנים יותר מאשר בין שחיינים, אבל אפשר להתמקד בספורטאים, בהחלטה להוציא מחוץ לתחרויות את בגדי הים האלו ובהצלחה של הספורטאים האלו לשבור את השיאים על אף הוצאתם. כשצופים בסינית בת 16 עוברת בגוף שלם את הקו הדמיוני על המסך, המציין איפה עובר שיא העולם, מרגישים לרגע שהיא מתחרה לא עבורה ולא עבור סין, אלא עבור האדם, עבור יכולתו להשתפר, לא לוותר ולהשיג יותר.

__________________________________________________

Daniel L. Wann, Michael P. Schrader and Anthony M. Wilson. "Sport fan motivation: questionnaire validation, comparisons by sport, and relationship to athletic motivation", Journal of Sport Behavior, 22(1), pp. 114 – 139

פוסט זה פורסם בקטגוריה המשחקים האולימפיים 2012. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אז למה לי אולימפיאדה עכשיו?

  1. Ori הגיב:

    חבל על הזמן שאתה מנסה להסביר..יש כאלה שלעולם לא יבינו. גם עליי צחקו אתמול שאני רואה חתירה בקאנו ופינג פונג. תענוג

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s