אנשי הספורט המעצבנים של השבוע

והשבוע: יו"ר ההתאחדות פותח עונה, ענייני בית הדין של ההתאחדות לכדורגל ועוד…

1. "אני לא מצטער על שום דבר", פתח אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, את עונת הכדורגל ואת עונת הברבורים הפרטית שלו. לוזון הביע אופטימיות לגבי עתיד הענף והציע לפרשנים השונים להוריד את הטון ו"לא ללכלך", בהחלט הצעה קונסטרוקטיבית מהאדם, שאחראי על הענף בארץ. אבל למה לעסוק בזוטות. הרי עשו "קמפיין של הסברה". ומה לגבי הרייטינג של הליגה? מה זאת אומרת? "תבואו ביום שני ותראו שאי אפשר להשיג אפילו כרטיס אחד למכבי ת"א מול מכבי חיפה". אוקיי, אז במשחק הזה, ההתלהבות מהצוות הספרדי-הולנדי בתל-אביב וכניסתו של "המתולתל" לתפקיד מאמן חיפה עשו את שלהם, אבל מה לגבי שאר המשחקים במחזור הראשון של הליגה? במשחק נטול שערים בין הפועל חיפה למכבי נתניה צפו כ-4,000 איש. הפועל באר- שבע אירחה את בני סכנין לעיני כ-7,000 צופים אם להיות אופטימיים, אבל כנראה שיותר קרוב ל-4000, במשחק שהסתיים אף הוא בתיקו מאופס. מ.ס. אשדוד, שהציגה משחק מצוין מול הפועל ניר השרון, זכתה לתמיכה של 300 אוהדים בלבד או אולי 500… עכו, שזכתה להתחדש בעונה שעבר באצטדיון, אירחה את בני יהודה, כשבקהל 600 איש בלבד. למשחק הפתיחה של הפועל תל- אביב נגד הפועל רמת-גן, לאחר כל סיפור האוהדים וסילוקו של אלי טביב הגיעו כ-4000 איש. משחק חוץ אמנם, אבל כמה רחוק אצטדיון רמת-גן מבלומפילד. לבסוף, האלופה עירוני קרית שמונה, ש"אצטדיונה" מכיל 5,400 מקומות הצליח למלא 3,800 מקומות מול בית"ר ירושלים. מעבר לכך, שמביכה העובדה, כי לא ניתן להשיג נתונים רשמיים של מספר הצופים בכל אצטדיון, ההבדלים הם מינוריים. מה זה חשוב אם הגיעו 300 או 500 צופים למשחק?! הקהל מצביע בינתיים ברגליים והיו"ר בשלו.

2. "כדורגל זה לא שחמט, זה משחק עם אמוציות". כך הגיב טל בן חיים, חלוץ הפועל תל- אביב לויכוח בינו לבין החלוץ עומר דמארי במשחק הקודם נגד דודלאנג', במסגרת פלייאוף הליגה האירופית, בעקבותיו הורחק דמארי. מעבר לכך שמדובר בשטות גמורה והרי שחמט הוא משחק עם אמוציות רבות לפחות כמו כדורגל, ההבדל הגדול בין שחקני השחמט הגדולים לבין הכדורגלנים האיכותיים שלנו הוא בדיוק ביכולת שלהם לשלוט ברגשותיהם. שחמט מפתח גם יכולות ריכוז, זיכרון וחשיבה לטווח ארוך. חבל שלא שולחים את הכדורגלנים המצוינים שלנו לשיעורי שחמט כדי שילמדו את השיעור הראשון והחשוב: אל תעשה, או במקרה של הכדורגלנים שלנו שבעיקר מדברים ולא עושים, אל תאמר משהו שתצטער עליו מאוחר יותר.

3. האולימפיאדה מזמן כבר נגמר אבל המשלחת האולימפית הישראלית ממשיכה לעשות כותרות. השייט גידי קליגר סירב לחזור לארץ עם חברי המשלחת הישראלית והואשם בהתנהגות לא הולמת. בוועד האולימפי טענו, שקליגר ביקש לא לשוב לארץ ביחד עם משלחת השייט, הגיע למפגש האחרון של המשלחת בכפר האולימפי ללא מזוודותיו, אף על פי שלא ניתן לו אישור ואף אמר ש" אינו רואה עצמו חלק מהמשלחת האולימפית ואינו מחויב למלא אחר הנחיותיה". מאמנו של קליגר, גור שטיינברג טען, כי היה אישור ושהסיפור כולו הוא סגירת חשבונות לא ראויה בעקבות הכישלון המקצועי באולימפיאדה. שוב חזרנו ל"התנפלות על הש.ג.". הועד האולימפי מצא את האשם לכישלונות הספורטיביים של המשלחת כולה. לא, אין מדובר ברוח החזקה (אצל צוברי) או ברוח החלשה (אצל קורזיץ), בניקוד אנטישמי אצל בנות ההתעמלות האמנותית ו"ההגרלה הקשה" אצל פאר ושלזינגר, האשם הוא קליגר, שכנראה "העכיר את האווירה בנבחרת". אחרת לא ברור לי מה הפריע למישהו שקליגר יישאר בחו"ל לאחר סיום המשחקים, למה כל העניין הופך לשערורייה גדולה ולמה כל העניין צריך בכלל לתפוס כותרות…

4. בית הדין של ההתאחדות לכדורגל- א'

האלופה, עירוני קריית שמונה, הועמדה לדין לאחר שמשקיף במשחק בין הקבוצה לבין בית"ר ירושלים ציין בדו"ח המשחק, כי "השקעים של קורות השערים עמוקים מדי ולא תקניים". לא ברור לי איך מאשרים מראש משחק כשהמגרש לא תקין וברור שיעברו על סעיף "אי קיום חובות הקבוצה הביתית". האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לקרית שמונה כמובן, אך גם לשופטים שאישרו לשחק.

5. בית הדין של ההתאחדות לכדורגל- ב'

פרוספר אזגי, בעלי הפועל אשקלון, דמות מעוררת מחלוקת בכדורגל הישראלי, קיבל עונש קל, הכולל קנס של 10,000 ש"ח ואיסור למלא תפקיד בקבוצה או בהתאחדות לכדורגל לתקופה של חודשיים על תנאי למשך שנתיים. אזגי הואשם בעבירה של התנהגות בלתי הולמת והורשע בכך התבטא באופן מעליב, פוגעני ואף מאיים. הוא זוכה מהתנהגות בלתי הולמת בגין פגיעה גופנית בסוכן השחקנים, שרון חלבי וכן מתבטאות גזענית כלפי השחקן הזר אוסיי מאולי. ההחלטה השערורייתית המבוססת על טיעונים מגוחכים לפיהם הדברים, שנאמרו כלפי השחקן הזר, נאמרו בשפה שאינו מכיר ונאמרו לסוכנו ולא אל השחקן ישירות.

אז מה הישראלי הממוצע צריך להבין מהעניין? ראשית, אם אני קורא למישהו "כושי" לא בפניו, אזי אין מדובר באמירה גזענית. שנית, אם אדם הוא זר ולא מבין את דבריי, בטח ובטח שאני יכול לכנות אותו בכינויים חינניים, כי הוא לא מבין, אז בטח שאני לא פוגע בו. ומה באשר לנראות הציבורית? מה באשר לתרבות הדיון? בית הדין "הביע את סלידתו העמוקה מהאופן בו התנהלה הפגישה, דרכי הביטוי בהם בחרו המעורבים להשתמש וכמובן, האופן בה הסתיימה". איך אסכם את הפרשה? אם לעשות פרפראזה על התייחסות בית הדין למעורבים: בית הדין נהג בדרך אשר מהווה…פגיעה בארגון, בשמו הטוב ולמותר לציין גם בשמו הטוב! אם נותר קמצוץ של שם טוב לבין הדין של ההתאחדות, ההחלטה הזו מאיינת את משמעותו של המוסד הזה, מעליבה את האינטליגנציה של הצופים ולמעשה מאשררת התנהגות אלימה, גזענית ופוגענית.

6. ועוד אחד בקטנה

טעות השיפוט השבועית שייכת לחיים יעקב, שלא העניק כרטיס אדום לשוער בני סכנין, מחמוד קנדיל. קנדיל הכשיל את דימיטאר מקרייב, חלוץ מ.ס. אשדוד, בדרך אל השער ויעקב בחר להתעלם מהאירוע. למזלו של השופט, הטעות לא השפיעה על התוצאה והניצחון הצודק של אשדוד 3-1.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המעצבנים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s