אנשי הספורט המעצבנים של השבוע

והשבוע: הביזיון המכונה נבחרת ישראל בכדורגל וחלוקת כספי הטוטו

1. נבחרת ישראל בכדורגל התבזתה השבוע מול נבחרתה של רוסיה ברמת-גן, כשהפסידה 4-0 בתבוסה הביתית הגדולה ביותר מאז ה5-0 המפורסם מול דנמרק ב-1999. מלבד התצוגה המביכה על המגרש, זכינו גם לתצוגה מביכה על הקווים, כאשר אלי גוטמן, המאמן, נראה כמבוהל וחסר תשובות עוד מהמשחק הראשון בבחוץ נגד אזרבייג'ן. השינויים הקיצוניים בהרכב מהמשחק הראשון למשחק הנוכחי הציגו חוסר אמון בשחקנים והודאה בכשלון הדרך בה בחר.

מבחינת הרכב השחקנים, דווקא שחקנים שהיו פחות גרועים במשחק מול אזרבייג'ן, כמו מורי וחמד נותרו על הספסל ובן-חיים, שהוכנס להרכב הראשון, נראה כמי שלא שיחק תקופה ארוכה (אהה… הוא באמת לא שיחק תקופה ארוכה). מהראן ראדי, שחקן מוכשר, זכה להופעת בכורה דווקא מול נבחרתה החזקה של רוסיה וקשה להאשים אותו ביכולת לא מספקת במשחק ראשון. קשה ולא הוגן להאשים את גוטמן בכל חוליי הכדורגלן הישראלי, אבל בחירות נכונות יותר ייתכן והיו משפרות את תצוגת הנפל. ברור כי למאמן נבחרת יש זמן מוגבל ביותר ליצור הרכב מגובש למשחקי הנבחרת ודווקא בשל זאת, לעניות דעתי, המאמן צריך להחליט על הרכב "ולרוץ איתו" באימונים ובמשחקים כדי שהתיאום הקבוצתי יהיה משופר ככל הניתן. יש מי שאפילו חושב שגוטמן היה צריך לבסס את ההרכב על האלופה קרית שמונה, כך שיהיה תיאום בין השחקנים. יו"ר ההתאחדות לכדורגל, כראש המערכת, צריך אף הוא לקחת אחריות על הכשלונות של הנבחרת. ראיונות כמו זה ב"הארץ", רק מציגים שוב את הרקבון שפושה בכודרגל הישראלי. לא ייתכן שיו"ר ההתאחדות יתבטא כאחרון האוהדים ויטיל את כל האחריות על המאמן והשחקנים. מי שעומד בראש המערכת לא יכול לקחת על עצמו רק את ההצלחות (אם ישנן) ולהסיר מעליו כל אחריות לנעשה "תחת מטרייתו".

כעת נותר להחליט מה רוצים להשיג משאר הקמפיין. האם נמשיך להזות בסיכויי עלייה למונדיאל ונמשיך כתמול שלשום? או שמא ישראל תשחק כאילו ההפסדים והסיכויים אמנם אבדו אך "הכבוד הלאומי" עדיין נותר? חשיבה לטווח הארוך עשויה להוביל לשינויים מרכזיים ולהכנסת שחקנים צעירים לקראת טורניר היורו הבא ב-2016 בצרפת.

2. עוד ועדה. השבוע פורסם כי שרת התרבות והספורט, שהקימה ועדה בנושא חלוקת כספי הטוטו, ועדת לובצקי, הבטיחה, כי "הקריטריונים לחלוקת הכספים יהיו בעתיד צודקים והוגנים יותר. ועדת לובצקי תבחן מחדש את הקריטריונים, לפיהם יוחלט מהו ענף ספורט שזכאי לקבל כסף מהמדינה והטוטו". האמירה הזאת התפרסמה בעקבות פרסום רשימת ההקצבות לאיגודי הספורט ב-2012. באופן לא מפתיע, איגוד הכדורגל זכה להקצבה של 14,463,360 ש"ח ואחריו איגוד הכדורסל עם 11,721,041 ש"ח. במקום השלישי ועד אולימפי + קרן ספורטאים זכו לתקצוב של 5,839,630 ש"ח ותאמינו או לא הכדורעף הישראלי זכה לתקצוב של 3,199,469 ש"ח.  רק כדי לסבר את האוזן, הפעם האחרונה שנבחרת ישראל בכדורעף הגיעה לטורניר גדול הייתה ב-1971 בטוניר גמר אליפות אירופה (גברים) במילאנו 1971 שם סיימה אחרונה. נבחרת הנשים הצליחה להעפיל ב-2010 לטורניר גמר אליפות אירופה והודחה לאחר שלושה הפסדים.

כבר ב-2009 פורסם דו"ח בורוביץ' ,שהציג שינוי בחלוקת כספי ההקצבות לאיגודים ולקבוצות הספורט. אז נקבע שהקריטריונים לחלוקת כספי הטוטו אינם נכונים ויש לשים דגש על הישגיות, כמות פעילים בענף, פופולאריות, כמה בני נוער פעילים בתחום ועוד. לפי YNET, הסכומים שפורסמו, נקבעו בהתאם לאמות המידה שקבעה ועדת בורוביץ', אך הטענה הזו אינה מדויקת. אמנם חלו שינויים, אך לחצים פוליטיים מצד איגודים ואגודות חזקים הביאו ל"תקופת הסתגלות" של הדו"ח ואושר קיצוץ של יותר יותר מ-10% באיגודים. למעשה, מסקנות הועדה עוקרו מעיקרן. עם כל הבלגן הזה, הויכוחים הפנימיים וחוסר הרצון (המובן) של כל אחד מהאיגודים לוותר על כספים מתוך העודה הקטנה ממילא נשאלת השאלה מהו הפתרון? כמובן, עוד ועדה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה המעצבנים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s