16 האחרונות מחפשות גביע 1

שלב הבתים הסתיים ואיתו שלל הפתעות. בית א' הציג את המארחת ברזיל, שעלתה די בקלות, כשכוכבה ניימאר משתעשע ביריבות, ממש כאילו היה על אחד מחופי ברזיל. מקסיקו וקרואטיה נאבקו על המקום השני וידם של הראשונים הייתה על העליונה, לאחר תצוגת כדורגל מרשימה שלא נפלה מזו של ברזיל. בית ב' הציג את אחת ההפתעות הגדולות- הדחתה של אלופת העולם ואלופת אירופה ספרד לאחר שתי תצוגות נפל. בראשונה, הולנד הביסה את ספרד 5-1, כשרובן עושה ככל העולה על רוחו על המגרש. הספרדים נראו אנמים, חסרי מוטיבציה ועייפים. נראה כי דל-בוסקה שגה בבחירת שחקניו, כשהיה צריך להבין ש"הלימון הזה כבר נסחט עד תום". לספרד מחכה עתיד מזהיר, אם רק תדע לשלב את דור השחקנים המוכשר שבשורותיה.

"הסוס השחור" בבית הזה, מושג שיחזור עוד מספר פעמים בפוסט הזה, צ'ילה, הציגה כדורגל סוחף וניצחה את ספרד 2-0, כשאלכסיס סנצ'ז הברצלונאי ממשיך את עונתו המוצלחת מבחינה אישית בקבוצה ומספק תצוגות כדורגל מרשימות. ארתורו וידאל, שחקנה של יובנטוס, שלט במרכז השדה והמאמן הארגניטנאי חורחה סאמפאולי הציג (אם להשתמש במינוחיו של דני נוימן) "תלכיד מנצח". האוסטרלים, כרגיל, ישארו עם המחמאות וילכו הביתה.

בית ג' היה בעיני מהפחות מעניינים. הקולומביאנים שלטו ביד רמה והעפילו בקלות על אף חסרונו של פלקאו. חוזה פקרמן היהודי (נתון שמשום מה נוטים כמעט בכל שידור לציין), נהנה מכוכבו הקשר חאמס רודריגס, שחקן מונאקו, שלא הפסיק להתל בהגנות. במשחקה האחרון זכינו ברגע מרגש (ואף היסטורי), כשלקראת תום המשחק מול יפן הוחלף השוער דוד אוספינה בפאריד מונדראגון. מונדראגון, שלו זה המונדיאל השלישי, הפך לשחקן המבוגר אי פעם, שדרך על הדשא במסגרת התחרות וזאת בגיל 43 ושלושה ימים.
מונדארגון עושה היסטוריה:

כן, הייתה גם דרמה בבית הזה, כשיוון העפילה לשלב הבא על חשבון חוף השנהב, מפנדל של גאורגיוס סמראס בדקה ה-90. היוונים חוגגים עלייה היסטורית, חוף השנהב הסימפטית הולכת הביתה ואנחנו נשארים עם כדורגל יווני משמים.

סמראס לוקח את היוונים לשלב הבא:

בבית ד', "בית המוות", האנגלים, חסרי ציפיות מעצמם והאיטלקים, מלאי ציפיות מעצמם, הודחו לאחר תצוגות חלשות מול נבחרת קוסטה ריקה המלהיבה ("סוס שחור" מספר 2). המרכז אמריקאים, המדורגים במקום ה-28 בדירוג פיפ"א לפני המונדיאל, אלמונים למדי בזירה הבינלאומית, אך הנבחרת, שמציגה שחקנים כמו ג'ואל קמפבל, הציגה משחקה קבוצתי והתקפי ותמיכה אדירה של הקהל המקומי.
הנה חלק מביצועיו של קמפבל בעונת 2013/14:

אורוגוואי, נבחרת מלהיבה, עם כדורגל התקפי גם כן, תלויה מאוד ביכולתו של לואיס סוארז וזה "החליט" שוב להשאיר אותה בלעדיו בשלב השמינית, לאחר תקרית נשיכה נוספת. סוארז כבר הפך מזמן לבדיחה ברשת.

בבית ה', צרפת, שהעפילה מהמקום הראשון, הייתה אולי הנבחרת האירופאית המרשימה ביותר בשלב הבתים. על אף חסרונו של ריברי, דשאן הצליח להביא את נבחרתו לשלב הבא די בקלות. הצרפתים נראים מאוד מאורגנים, מאוחדים (דבר יוצא דופן עבור נבחרת צרפתית) וכשרוניים. במשחק האחרון נגד אקוודור, נראה היה כאילו הצרפתים "שומרים כוחות" לשלב הבא ויהיה מעניין לראות את פול פוגבה מיובנטוס, לואיק רמי מניוקאסל ומתייה ולבואנה ממארסיי, שהפך להיות בורג מרכזי במרכז השדה של הנבחרת. שוויץ הצליחה אמנם לעלות לשלב הבא על חשבון אקוודור, אך התבוסה 5-2 לצרפת רק ממחישה את חוסר היציבות בנבחרת של היצפלד.

בבית ו' מסי שולט ביד רמה. הכוכב הארגנטינאי סחב את הנבחרת לשלב הבא ונראה, כי על אף שאר השחקנים המצוינים בנבחרת זו, ללא התעלות של מסי, ארגנטינה לא תוכל להתקדם הלאה. הניגרים, שהעפילו מהמקום השני, סימפטיים אבל בזה זה מסתכם- קשה לראות כיצד יעברו את שמינית הגמר. בוסניה, שלה היה זה המונדיאל הראשון תישאר עם זיכרון הניצחון הראשון על איראן, הנבחרת שכוווווולם אוהבים לשנוא.
ארגנטינה "על הגב" של מסי:

בבית ז', כצפוי, גרמניה עלתה לשלב הבא מהמקום הראשון. למרות זאת, עד כה, הגרמנים מציגים כדורגל בינוני ונראה שלאב עדיין לא החליט, מי צריך לפתוח בחלק ההתקפי. תומאס מולר הוא "באנקר" ובכל מקרה, נבחרת שיש לה חלוץ כמו קלוזה, שהשווה את שיא הכיבושים במונדיאל של רונאלדו (האמיתי), תמיד מסוכנת. רבים הופתעו מעליית ארה"ב לשלב הבא, אך לנוכח יכולתה הדלה של פורטוגל במוקדמות המונדיאל (בין היתר במשחקים עם ישראל) ולאור תלותה הכמעט מוחלטת ביכולת של רונאלדו (הפורטוגלי, "השני", או כל כינוי אחר שתרצו), אין בכך הפתעה. מדובר בנבחרת מסודרת מאוד (כיאה ליורגן קלינסמן האמריקאי-לשעבר גרמני), קבוצתית, אך נאיבית למדי (שגם בניתוח כלכלי, די פשטני לא תוכל לזכות). גאנה, רק נציין, אכזבה את אוהדיה לנוכח הכישרונות הרבים בנבחרת.

בית ח' הביא את בלגיה עמוסת הכוכבים לשלב הבא, בעוד שאלג'יריה עושה היסטוריה ("סוס שחור" מס' 3), מהממת את הרוסים והדרום קוריאנים ומעפילה לראשונה בתולדותיה לשמינית הגמר.
חגיגות ההעפלה ההיסטורית של אלג'יריה:

באלג'יריה, המכונה הירוקים, לוחמי המדבר והפנקים, כדאי לשים לב, משחקים כמה כוכבי כדורגל של ממש, כשהבולט ביניהם, בעיני הוא סופיאן פאגולי, קשרה של אלמריה הספרדית.

אז מה היה לנו עד עכשיו? 440 אלף ישראלים בממוצע נדבקו לטלוויזיה בכל משחק עד כה במונדיאל, לעומת 227 אלף לפני ארבע שנים. הצופים נהנו מכדורגל התקפי למדי, שכלל ממוצע של 2.8 שערים למשחק (לעומת 2.3 ב-2010). הולנד הפגיזה מול ספרד והתייצבה כנבחרת המבקיעה ביותר עם עשרה שערים, אך מבחינת אחוזי הבקעה, היו אלו הצרפתים שהובילו עם 62 ניסיונות הבקעה. גרמניה היא המוסרת הטובה ביותר עם 1792 מסירות עם אחוז הצלחה יוצא דופן של 85% ובאופן מפתיע למדי, איראן "נעלה את שערה" והייתה ההגנה הטובה ביותר (כל הנתונים ונתונים נוסים באתר פיפ"א).

בשלב הבא, ברזיל תאבק מול צ'ילה, אך צפויה להעפיל לרבע מול המנצחת במשחק בין אורוגוואי לקולומביה. המשחק הזה, "על הנייר" נראה שוויוני למדי, אך הרחקתו של סוארז עלולה לעלות לאורוגוואי ביוקר. הולנד צריכה לנצח את מקסיקו, על אף היכולת המקסיקנית המשובחת. המנצחת בין השתיים תתמודד מול קוסטה ריקה או יוון. אצל יוון, אי אפשר אף פעם לדעת- אם יצליחו "לנעול את השער" ייתכן ויצליחו לעשות מעשה יורו 2004 ולהעפיל עוד שלב, אך קוסטה ריקה, בתמיכת הקהל, היא הפייבוריטית שלי.

צרפת צריכה לנצח את ניגריה די בקלות אם תמשיך להציג את היכולת משני המשחקים הראשונים בטורניר. ניגריה תצטרך לבנות על יום מצוין של וינסנט אניימה בשער. גרמניה מול אלג'יריה "על הנייר" הוא משחק די קל לגרמנים, אך אם יגיעו לא מוכנים ו/או שאננים הם עלולים להיתקל בחבורה לוחמת, שתבנה על התקפות מתפרצות קטלניות ועידוד מסיבי של קהל שיוצא מגדריו בכל מהלך של נבחרתו. האם יהיה לנו קרב אירופאי צרפתי-גרמני או הפתעה?

הפסד ארגנטינאי לשוויץ יהיה סנציה של ממש ואם לא יהיו הפתעות ארגנטינה תפגוש את המנצחת באחד הקרבות המסקרנים: בלגיה מול ארה"ב. מצד אחד, הבלגים כוללים שחקנים כשרוניים יותר משחקני ארה"ב. מצד שני, האמריקאים הם בעלי ניסיון במונדיאלים והמשחק הקבוצתי שלהם מצוין.

נראה שלארגנטינה צפויה הדרך הנוחה ביותר לגמר וגם הולנד נתקלה בהגרלה נוחה יחסית. ברזיל, גרמניה וצרפת יצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי להגיע לשלבים המאוחרים של הטורניר. ומי יזכה? ההיסטוריה מצביעה על דרום אמריקאית, מה שמטה את הכף לכיוון המארחת או ארגנטינה, אך כמאמר הפתגם "ההיסטוריה נועדה להשתנות". האם זו תהיה גרמניה שתצליח לעשות היסטוריה ולהיות האירופאית הראשונה שזוכה במונדיאל על אדמת אמריקה? אולי זו תהיה הולנד שתעשה היסטוריה בעצמה ותזכה לראשונה בתולדותיה בגביע ואולי בכלל "סוס שחור" אחר? ימים יגידו…

פוסט זה פורסם בקטגוריה מונדיאל 2014, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s