המונדיאל, הסכסוך והאינטרס הישראלי-פלסטיני

"Deutschland, Deutschland über alles, 
Über alles in der Welt,
wenn es stets zu Schutz und Trutze
brüderlich zusammenhält".

"גרמניה, גרמניה, מעל הכל,
מעל כל דבר בעולם,
כל עוד באחווה תמיד נדבוק
יחדיו להגנתה".

לאחר מלחמת העולם השנייה, נאסר על הגרמנים לשיר את ההמנון הלאומי שלהם, כאשר רק ב-1952 הותר לגרמניה לשוב ולהשתמש בהמנון, לאחר בקשתו של הקנצלר אדנאור (Adenauer) מנשיאו הויס (Heuss) לאמץ מחדש את ההמנון. הויס הסכים, אך רק בבית השלישי שלו, בעל השורות הניטראליות, המדגישות את האחדות, החירות והצדק.

ב-13.7 זכתה נבחרת גרמניה בגביע העולם הרביעי שלה והפכה לנבחרת האירופאית הראשונה, שעושה זאת על אדמת אמריקה. עבור רבים, מדובר במפח נפש: נבחרת ארגנטינה, בהובלת השחקן הטוב בעולם, ליונל מסי, נכנעה לנבחרת גרמנית לאחר קרב ספורטיבי של 120 דקות ולשער של כוכבה הצעיר של באיירן מינכן, מריו גצה. לא זאת בלבד, אלא ש"הגרמנים" (מעניין שאצל יורם ארבל יש "ארגנטינה", "ברזיל", "הולנד" ואפילו "אלג'יריה" ו"איראן", אבל אין "גרמניה", אלא "הגרמנים"), שוב עשו זאת "לכולם" וכדברי כדורגלן העבר האנגלי, גארי ליניקר (Gary Lineker) "משחקים 90 דקות ובסוף הגרמנים מנצחים" (במקרה זה 120, אבל למה להיות קטנוני).

אפשר לדבר על השליטה המוחלטת של הגרמנים במשחק הגמר עם כ-70% החזקה בכדור, על כמות השערים הגדולה ביותר בטורניר כולו (ביחד עם ברזיל של 2002) מאז מונדיאל 1970- סה"כ 18 ועל סטטיסטיקות מרתקות כמו שער כל 38 דקות בממוצע (לעומת הממוצע הכולל של 70 דקות) ומכל 5.4 ניסיונות (לעומת ממוצע של כל הנבחרות, שעומד על 9.9). כל זאת ועוד, הנבחרת הגרמנית כשמה "המאנשאפט", הייתה קבוצתית מאוד ומסרה 4,157 מסירות בטורניר, יותר מפי 2.5 מהממוצע, שעמד על 1,583 מסירות לנבחרת.

הקבוצתיות הזו של הנבחרת הגרמנית אינה מפתיעה. הנבחרת הגרמנית מבוססת על שחקני כדורגל בעלי טכניקה אישית מעולה, המיושמת מגיל צעיר מאוד, אך היכולת האישית אף פעם לא באה על חשבון הקבוצה. לכדורגל הגרמני יש אתוס של קבוצה וזה לעולם לא נשבה בפולחן אישיות. לגרמניה תמיד היו כוכבי כדורגל: פרנץ בקנבאואר, קרל היינץ רומניגהגרד מולר (עד לאחרונה מלך שערי הנבחרת), לותאר מתיאוס, יורגן קלינסמן, אוליבר קאן ועוד רבים אחרים, אך אף אחד מהם לא הגיע למעמד של פלה, מראדונה, קרויף, פלאטיני, אוזביו או אפילו מסי, על אף שלא זכה במונדיאל ולא הציג את יכולתו הרגילה מקבוצתו ברצלונה.

חלק חשוב מהנבחרת הגרמנית הזו מבוסס על שחקנים, שהם בני מהגרים: מסוט אוזיל, סמי ח'דירה ושקודראן מוסטפי, כולם ממוצא טורקי. ג'רום בואטנג, הוא חצי גנאי ומירוסלב קלוזה ולוקאס פודולסקי הם בעלי שורשים פולניים. לאחר מלחמת העולם השנייה, הגידול הכלכלי הניכר בגרמניה התבסס על הגירה של אירופאים למדינה בין אם מדובר ברומנים, פולנים או טורקים. אלו מהווים כיום כ-15 מיליון איש. באופן לא מפתיע, אלו עובדים, לרוב, בעבודות של צווארון כחול ומתקשים לטפס בסולם החברתי, כבכל חברת מהגרים. גם לא באופן מפתיע, חלקם מצאו את דרכם אל מגרשי הכדורגל.

החל מ-2006 הקאנצלרית מרקל מקיימת ועידה אינטגרציה, בה נציגים מכל חלקי האוכלוסייה מנסים לקדם את שילוב המהגרים באוכלוסייה. בדומה למדינות אחרות, גרמניה נתקלת במתח בין רב תרבותיות לבין ליברליזם, בין רצון לשמר על תרבות המהגרים לבין רצון לשמר את זהותה של גרמניה וערכי היסוד הליברליים שלה. הויכוח נמשך ולא הוכרע. דוגמא לכך ניתן לראות במאמר המתייחס לניסיון לשלוט בשפה, תוך הוצאתם של ביטויים ואף אותיות משימוש יומיומי, מה שנתפס בידי חלק מהאנשים, כפגיעה בחירות ופטרונות.

כן, המצב בגרמניה רחוק מלהיות ממושלם. אמנם גרמניה היא אחת המדינות הסובלניות בעולם, אך גזענות עדיין קיימת במדינה. מפלגת ה-NPD, המפלגה הנציונל דמוקרטית הגרמנית, היא מפלגה קיצונית, שנעשו מספר ניסיונות להוציאה מחוץ לחוק ללא הצלחה ועל פי דוח של ECRI– Council of Europe's Commission against Racism and Intolerance מפברואר 2014, גרמניה לא עושה דיו כדי להילחם בגזענות ובחוסר סובלנות, בעיקר ברישום פשעים והעמדה לדין על פיהם. מצד שני, אותו דוח מציין לטובה את תכניות, שנועדו להרחיק את הנוער מתנועות ימין קיצוניות וכן ניסיונות חדשים להוציא את ה-NPD מחוץ לחוק. גם במהלך המונדיאל, עלו טענות לגזענות, כשאוהדים גרמנים צבעו את פניהם בשחור לפני משחקה נגד גאנה. מצד שני, יש טענה, כי מדובר במסורת של יום שלושת המלכים (Dreikönigstag), במסגרתו ילדים עוברים מבית לבית, תוך שהם שרים מזמורים נוצריים ואחד המלכים הוא שחור.

ומה איתנו? אם להיות פרובינציאליים, איפה ישראל בכל הסיפור הזה? כבר כתבתי בעבר, שישראלים רבים אוהדים את נבחרת הולנד על בסיס תפיסה שגויה, כאילו הולנד נאבקה בגרמניה הנאצית וכאילו ההולנדים הם כולם בבחינת "חסידי אומות העולם". דווקא גרמניה של היום היא מבעלות בריתה המובהקות של מדינת ישראל ואף בימים אלו תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה מול המתקפה מעזה. זהו קול צלול וברור, אף יותר ממה שנשמע מארה"ב.

ומה ניתן ללמוד מניסיון העבר האירופי? לאחר מלחמת העולם השנייה, "העולם הבין", שהשפלה ורמיסה של גרמניה, בדומה למה שנעשה בהסכמי ורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה, יביאו למעגל חוזר של אלימות. על כן הומצא, מה שהיום הוא האיחוד האירופי ובמקור היה קהילת הפחם והפלדה האירופית. הארגון נבנה מתוך ראייה פרגמטית של הצורך בשיקום אירופה, תוך שמירה על האינטרסים של המדינות החברות. הרעיון היה פשוט: לאף אחת מהמדינות לא תהיה שליטה על מקורות הפחם והפלדה (אמצעי הייצור המרכזיים לייצור נשק, לפחות דאז), כל מדינה תפקח על חברתה והאינטרס המשותף יביא להשקעה בתחומים, שיתרמו ל"טוב משותף" כללי ולצמיחה של כל גוש המדינות, גם בשל יתרון הגודל. הפרויקט הזה היה כל כך מוצלח שהוא גדל והתרחב עד למה, שאנחנו מכירים כאיחוד האירופי.

מדי פעם עולה טענה, כי גרמניה שולטת שוב באירופה, אמנם לא צבאית הפעם, אך כלכלית. האיחוד האירופי מדגים, כי אכן, גרמניה היא מדינה חשובה ומרכזית באיחוד, אך היא רחוקה משליטה באירופה. מנגנוני המוסדות הפנימיים של האיחוד מבטיחים מעין מנגנון של איזונים ובלמים אירופי, שמייצר הכרח של שיתוף פעולה בין הצדדים על בסיס תפיסות הסכמיות. נזכיר, רק לדוגמא, שהמועצה האירופית, גוף שהוא מעין בית עליון של האיחוד, מעניק למדינות החברות קול יחסי בהצבעה על פי גודלן, כך שגרמניה, ביחד עם צרפת, איטליה ובריטניה הן בעלות 29 קולות כל אחת, אך כדי לקבל החלטות, יש צורך ברוב של המדינות וכן ברוב של אוכלוסיית האיחוד כולה.

ומה המסקנה עבורנו? כשיסתיים סבב הלחימה הנוכחי, כששני הצדדים ילקקו את פצעיהם ויחזרו להאשים אחד את השני בצרותיהם, כדאי יהיה להם לזכור את לקח המלחמות העקובות מדם באירופה. שאלות של אחריות מוסרית ופוליטית וצדק לא יביאו אלא למעגל דמים נוסף. כדאי יהיה לצדדים ולישראל, כצד החזק בסכסוך, לשקול היטב מה הפתרון היעיל ביותר לטובת עתיד האזור. כל פתרון, שלא יתחשב באינטרסים של הצד השני, הוא אינו פתרון וסופו שיוביל לגל אלימות נוסף…

פוסט זה פורסם בקטגוריה מונדיאל 2014, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s