שלל המלחמה

טירוף חושים וכאוס ב"שלל המלחמה" (The Spoils of War), הפרק הרביעי בעונה השביעית של משחקי הכס. לכאורה, all is well ב"מעלה מלך"; ניצחונות טקטיים מרשימים ל"ברית סרסיי" בים וביבשה, "בנק הברזל" שמח על השבת החוב הצפויה לאחר ביזת "מעלה גנים" ופינויו של צוק קאסטרלי וטיקו נסטוריס (Nestoris) אף מציע את שירותיו העתידיים לסרסיי. בנוסף, קייבורן הבטיח שהוא עובד על נשק אימתני אל מול הדרקונים המבעיתים של דאיינריז. השליטים החדשים בדרום, בני טארלי, שליטי הים, הגרייג'ואים, בני הברית כולם, עומדים לצד המלכה, יוצאים לראיונות בתקשורת ומיישרים קו: "לא יהיה כלום, כי אין כלום".

אך כל מי שמי שצפה אי פעם בפרק של "משחקי הכס" יודע, שאין לנוח על זרי הדפנה. הרמזים המטרימים כבר שם: צבא לאניסטר נשאר באזור "מישור הנהרות" (The Reach), הידוע בשפע התבואה הרב שלו ופזור על פני שטחים עצומים אי שם בדרך המחברת בין "אולדטאון", דרך "מעלה גנים" ל"מעלה מלך", הלוא היא ה- Roseroad. לורד טארלי אף מזהיר את ג'יימי, כי עליהם להזדרז ולהעביר את התבואה מעבר לנהר הבלקווטר (Blackwater), לצד של "מעלה מלך", כי אם יתפסו בשני הצדדים, צבאם יהיה חשוף למתקפה. נסטוריוס אמנם מוכן לתמוך בגיוסים עתידיים של שכירי חרב, אך זאת "מייד לאחר שהבנק יקבל את החובות המובטחים לו".

ברון (Bronn), אותו שכיר חרב שירה את החץ הגורלי, אשר הדליק את הויילדפייר (wildfire) במפרץ הבלקווטר והרס את רוב הצי של סטאניס והפך בתקופת היותו טיריון "יד המלך" לאביר- סר ברון של נהר הבלקווטר, עסוק בוויכוחים על כסף ותארים עם ג'יימי והשניים נתקלים באחיו הצעיר של סמואל טארלי, דיקון (Dickon), יורש העצר לבין טארלי לאחר גירושו של סמואל. טארלי מתוודה, כי כיבוש "מעלה גנים" היה קשה עבורו- הוא הכיר רבים מהאנשים שנהרגו ואף צד איתם בעבר, בני טארלי היו מאז ומעולם תחת חסותם של בני טיירל. ג'יימי מסביר לו מה שכל פוליטיקאי צעיר יודע: זו לא אשמתו. הוא לא בחר לבגוד בסרסיי, אלא ליידי אולנה, הוא לא היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטות ולכן אין זו אשמתו. במלים אחרות: הכי טוב לא לדעת שום דבר, לתת לאחרים להחליט ובוודאי שלא לקחת אחריות.

במקביל, מסע השכנוע של "ג'ון המאמין" תופס תאוצה, כשהוא מציג בפני דאיינריז את ציורי הקיר, שנתגלו במהלך כריית "זכוכית הדרקון" בדרגונסטון: בני האדם ו"ילדי היער" ("The Children of the Forest"), אותם יצורים פלאיים, שהתקיימו בווסטרוז, לפני בואם של "האנשים הראשונים" ("The First Men") מאסוס ליבשת, עבדו בשיתוף פעולה אל מול האויב המשותף- "ההלכים הלבנים".

בין אם אלו הכישלונות הצורבים בקרבות והאכזבה הגלויה מעצותיו של טיריון ובין אם מדובר בשכנוע אמיתי, דאיינריז מסכימה לבקשתו של ג'ון להיאבק יחדיו אל מול האיום מצפון, בתנאי שכמובן יכרע ברך אל מול המלכה האמיתית של שבע הממלכות. לא זאת בלבד, אלא שהיא מחליטה לנהל את דיוני האסטרטגיה שלה באופן פתוח ומצהירה, כי כולם כאן בני בריתה. נראה שלראשונה דאיינריז מערערת בגלוי על נאמנותו של טיריון אליה ומאשימה אותו בבחירה באסטרטגיות ותחבולות על פני יד קשה ותקיפה, כיוון שהלאניסטרים הם בני משפחתו.

נראה שדאיינריז הולכת "לשבור את כל הכלים", שסופסוף בעל הבית ישתגע ותעשה כמעשה אביה, או במילותיה: "מספיק עם התכניות המחוכמות. יש לי שלושה דרקונים גדולים". טיריון מציע להשתמש בספינות שנותרו לה להעביר את הדות'ראקים ו"הבלתי טמאים" מדרגונסטון לחוף קרוב של היבשת ולהמשיך בתכניות הקודמות, שכוללות שמירה על חפים מפשע ככל שניתן ולמזלו דאני מתעקשת לשמוע את עצתו של ג'ון, שכאילו לא יצא מהמערה ונצמד לתפיסה האמונית שלו: "מי שהולך אחרייך יודע שעשית משהו בלתי אפשרי, אולי זה עוזר להם להאמין שתוכלי לעשות דברים בלתי אפשריים אחרים, תבני עולם טוב יותר מהעולם המחורבן שהם מכירים, אך אם תשתמשי בדרקונים להמיס טירות ולשרוף אחרים את לא שונה, את רק עוד אחת מני רבים".

בהחלטה שמתקפת גרילה נגד כוחות צבא ולא כנגד אזרחים היא מלחמה ולא טרור, כרעם מתגלגל מעבר להרים, חאלאסר של דות'ראקים מפתיע את צבאו של ג'יימי, כשהוא מובל על ידי דאיינריז הרכובה על גבו של דרוגון, הגדול מבין שלושת הדרקונים של "אם הדרקונים". ברון מציע שג'יימי יעזוב וירכב ל"מעלה מלך" וזה בתורו עושה בניגוד גמור לאמירותיו לדיקון טארלי ובהתאם להתנהגותו במשך כל חייו ובוחר לעמוד בראש המחנה אל מול האימה והפחד שזורעת המתקפה.

בניסיון אחרון להתמודד עם מטחי האש הכבדים שולח ג'יימי את ברון אל "העקרב", הנשק הסודי של קייבורן, שהוא מעין משגר חצים ענקי ושוב ברון פוגע פגיעה ישירה בדיוק מזהיר, כאילו היה רז זהבי לפחות. בסצנה האחרונה של הפרק, כאשר דאיינריז שולפת את החץ מגופו של דרוגון, ג'יימי בוחר להסתער לכיוונה ובשחזור מדהים של "קרב בלקווטר" ניצל בשנייה האחרונה על ידי דמות משנית לחלוטין. אז זה היה טיריון שניצל על ידי פודריק פיין (Payne) וכעת טיריון צופה מן הצד במתרחש כיצד אחיו ניצל על ידי דיקון.

מהו אם כן "שלל המלחמה"? סצנות הקרב הקשות, זוועות המלחמה וההלם והאימה, שניבטים מפניו של טיריון, הם רק קצה הקרחון לזוועות הפוטנציאליות, שהיו יכולות להתרחש אם אם הדרקונים הייתה בוחרת לתקוף ישירות את "מעלה מלך". שלל המלחמה של "ברית סרסיי" בדמות זהב ותבואה הפך לעקב אכילס שלהם. "כאוס הוא סולם", בוחר בראן לומר לליטלפינגר בוינטרפל. זוהי כמובן רמיזה לדיאלוג בין ליטלפינגר לוואריז עוד בפרק השישי של העונה השלישית ולכך שבראן קורא אותו כמו ספר פתוח, אך ניתן לראות באמירה הזו כרמיזה לסדר החדש שיקום לאחר הכאוס של המלחמה, או כקדמה באמצעות מלחמה ההגליאני.

ועוד כמה נקודות לסיום:

רגע האיחוד השבועי

במקום השלישי: לאחר שזכינו לאיחוד משפחות בוינטרפל במפגש המרגש בין סנסה לג'ון, אריה ששבה לביתה ונחסמת בכניסה, כיוון שלא הוציאה תעודת זהות ביומטרית, מהתלת בקלות רבה בשני שומרים עד למפגש עם "ליידי סטארק", שמתרחש למרבה האימה דווקא בקריפטה המשפחתית לצד קבר אביהן.

במקום השני: מפגש משולש והזוי למדי בין שתי האחיות לבין בראן ב"יער האלים" (Godswood), שכולל התייחסות של סנסה לכך ש"בראן רואה עכשיו דברים" והענקת הפגיון, שכמעט הביא למותו של בראן, מידיו לאריה.

במקום הראשון: המפגש בין בני הבית לשעבר, הדחויים של בית סטארק, הממזר והשבוי התמידי- ג'ון ות'יאון על חופה של דרגונסטון, שכולל בעיקר את האמירה הבאה של הראשון: "מה שעשית עבור סנסה זו הסיבה היחיד שאני לא הורג אותך". לא נעים בכלל.

הרגע המשעשע

דאבוס שואל את ג'ון מה הוא חושב על דאיינריז וזה משיב שיש לה לב טוב. על כך משיב דאבוס: "כן, ראיתי אותך בוהה בלב הטוב שלה". שמישהו ייתן לדאבוס תכנית סטנדאפ משלו: כל סצנה שלו מתחילת העונה היא תענוג צרוף של חידודי לשון, שנינות וציניות.

הרגע העצוב אך גם המפכך-

בראן נפרד לשלום באדישות כללית ממירה ריד (Reed), לאחר שאחיה ג'וג'ן והודור הקריבו את חייהם למענו. נדמה שהפרידה הזו משאירה מאחור את ברנדון סטארק כדמות ומקרבת אותו ל"עורב בעל שלוש העיניים". בראן לא עשה יותר מדי, אז אולי הרווחנו דמות קצת יותר דומיננטית.

מדד האלימות והמין

מצד אחד, שפע של אלימות ויזואלית, הכוללת שריפה בחיים באש דרקון, קטיעת איברים, נהרות של דם ומצד שני, על אף מתח מיני גובר והולך בין ג'ון לדאיינריז ורמיזות לסיפור האהבה בין מיסאנדיי (Missandei) ל"תולעת אפורה", אפילו לא מרפק חשוף!

 

*עדכון- מסתבר שהמושיע היה ברון ולא דיקון. דיקון אמנם הציל את ג'יימי במהלך הקרב משיסוף על ידי דות'ראקי, אבל ברון הוא זה שמנע את הפיכתו של ג'יימי לגפרור אנושי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s