ביזיון

לא מעט כותרות נשמעו לאחרונה לגבי "ביזיון בית משפט" וזאת בהקשרים שונים. אמנם, כאשר משתמשים במלה "ביזיון", הפירוש נראה מובן מאליו לכל אדם: פגיעה בכבוד, זלזול, בושה, חרפה, כלימה, השפלה הן רק חלק מהמלים שמקושרות אסוציאטיבית עם ביזיון. חובבי הספורט אף מורגלים להשתמש במילה באופן תדיר, כאשר מתייחסים לספורט הישראלי בכלל ולתצוגות הכדורגל הישראלי בפרט. כך למשל, נוהגים להשתמש בהטיות השורש ב-ז-ה: "הקפטן ביזה את הנבחרת ואת עצמו, כאשר השליך את סרט הקפטן על הארץ", "זו הייתה תצוגה ממש ביזיונית" ואף בביקורת עצמית: "ביזינו את מדי הנבחרת".

למרות כל זאת, יש להבחין בין אותה תחושת קבס כללית, המכונה "ביזיון", לבין המונח המשפטי, הנכלל במסגרת "פקודת בזיון בית המשפט" (להלן: "הפקודה"). יש להתייחס לכך, כי המלה "בזיון" מופיעה בפקודה ללא האות י', כלומר בכתיב חסר. על פי כללי האקדמיה ללשון העברית, שנקבעו בסוף 2016 ובתחילת 2017, בשמות במשקל פִּעָלוֹן נכתבת יו"ד לציון התנועה i גם בצורות הנוטות וגם במילים הנגזרות ומכאן שיש לכתוב "ביזיון" (וההגייה bizayon).

שירות התביעה המלכותי, ה-Crown Prosecution Service, התביעה הכללית באנגליה ובוויילס, מסביר, כי מושג "הביזיון" (Contempt) מקורו במשפט המקובל ומשמעותו הוא "מעשה או מחדל מחושב, שנועד להפריע לקיום משפט צדק" ועל אף שחלו לא מעט שינויים בחקיקה ועל אף שהפסיקה פירשה את המושג הזה באמצעות במהלך השנים, זו עדיין נקודת המוצא להבנה ויישום של מושג זה.

לגופו של עניין, כידוע, המשפט הישראלי הוא הרכבה יוצאת דופן של השיטות המשפטיות שהתקיימו בארץ ישראל לפני הקמת המדינה: המשפט העות'מאני והמשפט המנדטורי. לענייננו, הפקודה היא תוצר של ממשלת המנדט שנהגה בישראל במה שכונה "חוקי פלשתינה (א"י) ופורסמה לראשונה ב-30/03/1929. מטרתה של הפקודה הייתה למנוע פגיעה בשלטון הריבוני בכל דרך שהיא.

עד חקיקת חוק יסודות המשפט, התש״ם–1980, מקור הפרשנות של בתי המשפט היה "המשפט המקובל" (Common law) ועיקרי הצדק שנהגו באנגליה [ראו: יצחק גל-נור ודנה בלאנדר. המערכת הפוליטית: שנים ראשונות; מבנה מוסדי; התנהגות פוליטית; בעיות לא פתורות; הדמוקרטיה בישראל (תל-אביב: עם עובד, 2013), 268] ומוסדית "מנשר", שפורסם עם הכרזת העצמאות ולאחריו פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, שיצרה רציפות בין המשפט שנהג לפני קום המדינה לבין המשפט הנוהג לאחר קום המדינה.

דוגמה לפרשנות הזו באה לידי ביטוי באופן בולט בפסק דין, שניתן בחודש יוני 1950 על ידי בית המשפט העליון כשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. בע"פ 6/50 ישראל לויט נ' אנגל, פ"ד ד(1) 460, ביטל בית המשפט "החלטה" של בית המשפט המחוזי להטיל קנס על אדם, תוך שהתייחס באופן מפורש לפרשנות הפקודה לפי החוק האנגלי.

השופט שניאור זלמן חשין, לימים ממלא מקומו של נשיא בית המשפט העליון, יצחק אולשן, הבחין בין שתי קבוצות בפקודה; הקבוצה הראשונה "צופה פני עבר" (אז היא כללה, בין היתר, מניעה מפקיד בית המשפט לבצע את תפקידו ופרסום דברי גידוף, אך כיום כוללת אך ורק את סעיף 5 לפקודה "דין עד המסרב להשיב על שאלות") והקבוצה השנייה "צופה פני עתיד" (סעיף 6 המתייחס ל"מסרב לציית לצווי-בית-המשפט"). למעשה, הבחנה זו היא ההבחנה בין "ביזיון פלילי" לבין "ביזיון אזרחי", כפי שהתייחס אליה פרופ' אליהו הרנון, כאשר הייעוד של הראשון הוא לשקוד על מעמד וכבוד בית המשפט ולהעניש אל אי ציות להוראות ואילו הייעוד של השני הוא כפיית פעולה במטרה לאכוף זכות ולהבטיח מילוי אחר הוראות בית המשפט [אליהו הרנון. ביזיון בית משפט – על ידי אי-ציות (ירושלים : מפעל השכפול, תשכ"ה-1965), 28]. חשוב לציין, כי בשנת 1988 תוקן חוק העונשין, תשל"ז-1977 ונקבעה בסעיף 287 הוראה לפיה הפרת הוראה של בית המשפט, ככזו, הינה עבירה פלילית ובצידה סנקציה פלילית של מאסר.

ומה באשר למדינה? האם היא מחויבת לקיים צווים של בית המשפט? מחד, הפקודה עצמה מתייחס ל"עד" ול"אדם" (אזכיר כי "אדם" על פי פקודת הפרשנות [נוסח חדש], לרבות חברה או התאחדות או חבר בני אדם, בין שהם מואגדים ובין שאינם מואגדים) בסעיפים 5 ו-6 בהתאמה, מאידך גיסא קשה לקבל פרשנות שמסירה לחלוטין אחריות מהמדינה. ביקורת על התנהלות הרשות המבצעת ועל ההשפעה ההרסנית הפוטנציאלית על התנהגות האזרחים נשמעה עוד בבג"ץ 4247/97 סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים נ' השר לענייני דתות, נב(5) 241 (03.12.1998), כאשר השר לענייני דתות לא קיים את חובתו לפרסם ברשומות את הרכבן של המועצות הדתיות בירושלים ובקריית-טבעון. וכך נאמר שם: "אם כך ינהג בעל-שררה בצו בית-משפט ובהתחייבות שהוא נוטל על עצמו, מדוע לא כך ינהג אחד-העם? הנאמר כי ממנו, מן השר, יראו וכמותו יעשו? והשאלה תתייצב בדרך ולא תניח לנו לעבור על פניה: מנין ישאב אב עוז ותעצומות-נפש לחנך את ילדיו כי ילכו בדרך-המלך, אם יראו אותו הולך בדרך שאינה דרך-המלך? והשאלה שאלה. תשובה לשאלה לא מצאנו".

בבג"צ 1748/06 ראש עיריית דאהריה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן: "עניין ראש עיריית דאהריה")  קבעה, הנשיאה דאז, השופטת דורית בייניש, כי "המדינה בחרה שלא למלא אחר צו בית המשפט ולבוא לפנינו לאחר תום התקופה בבקשה שמשמעותה שינוי פסק הדין. אין להשלים עם התנהגות זו". אמנם, לא נאמר מפורשת, כי מדובר ב"ביזיון בית המשפט", אך התוצאה בפועל הייתה הוראה לקיים צו בית המשפט להסיר מעקה בטון שנבנה כמכשול על ידי צה"ל לאורך 41 קילומטרים בדרום הר חברון ולשאת בשכר טרחת עורך הדין בהליך בסכום של 30,000 ש"ח.

בעקבות קביעות בתי המשפט והחלטת בית המשפט העליון בעניין ראש עיריית דאהריה בפרט, קבעה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים דאז, השופטת מוסיה ארד, בבש"א (י-ם) 251/08 אבנים מור בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (nevo.co.il),  "…כי אין כל מקום לדבוק בגישה המיושנת לפיה "The king can do no wrong", גישה אשר איננה מקובלת כיום גם על מדינת מוצאה" (שם, 11).

אמנם, בשורה התחתונה, לא נקבע הלכה פסוקה מחייבת בהקשר זה, אך ברוב המקרים המדינה פעלה, בסופו של דבר, על פי פסק הדין עוד בטרם נדונה הבקשה לגופה. עוד חשוב לציין, כי ביום 1.8.2010 פרסם היועמ"ש לממשלה הנחיה מס' 6.1006 בדבר ביצוע פסקי דין נגד המדינה ושם נאמר מפורשות בסעיף 1 להנחיה: "ביצוע פסקי דין של בית משפט המטילים על המדינה חיוב לבצע פעולה מסוימת, בין כסעד זמני ובין סופי בפסק הדין, הינו חובה המוטלת על המדינה. הציות לפסקי דין הינו חובה המוטלת לא רק על תושבי המדינה וכל הבאים בשעריה, אלא בראש ובראשונה על המדינה עצמה, כמאמר חז"ל "נאה דורש – נאה מקיים"".

לסיכום, "ביזיון בית המשפט" הוא מונח שמופיע תדירות בתקשורת, אף בהקשר של המדינה או אורגנים (גופים) של המדינה. כיוון שקיימת חזקה, כי המדינה תקיים את החוקים עליה היא אמונה, בית המשפט נמנע מלקבוע מפורשות "ביזיון בית המשפט", אך יש לקוות כי אכן בית המשפט לא יידרש לבחינת סוגיות אלו לגופו של עניין שמא יהפוך "ביזיון בית המשפט" ממושג משפטי אנליטי ל"ביזיון" שמוכר לנו כל כך מחיי היומיום.

מודעות פרסומת

תגובה אחת בנושא “ביזיון

  1. ניתוח מעניין.
    המקורות מגוונים לפוסט לא ארוך ומצביעים על העומק המחשבה ורצינות הכתיבה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.