מונדיאל 2018: היריבויות הגדולות- חלק א'

כבכל גביע עולמי, הגרלת הבתים מספקת יריבויות ספורטיביות, המבוססות על יריבויות פוליטיות וספורטיביות מהעבר. מתחים אלו הופכים חלק מהמשחקים, שנראים לצופה מן הצד משמימים למדי, למאבק יצרי מרתק. הלאומיות הטבועה בתחרות מעלה לפני השטח את המתחים, החבויים יותר או פחות ומעניקה לאוהדים הזדמנות לפרוק את תסכוליהם ו"לשחרר קיטור".

אם כן, שלב הבתים של המונדיאל מספק לנו מספר מפגשים בולטים. אבחן את המרכזיים על פי סדר הבתים.

בית א'

על פי דירוג פיפ"א, שתי הקבוצות הבכירות בבית א' הן אורוגוואי ומצרים. הנבחרות נפגשו פעם אחת בלבד בעבר במשחק ידידות שנערך באלכסנדריה ב-2006, בו ניצחו התכולים 0-2. אורוגוואי, זוכת המונדיאל הראשון בארצה בשנת 1930, הופיעה 12 פעמים עד כה בטורניר והגיעה 5 פעמים לחצי הגמר. הנבחרת הדרום אמריקאית מחזיקה בשיא הזכיות ב"קופה אמריקה", אליפות אמריקה הדרומית לאומות בכדורגל, עם 15 זכיות, כאשר האחרונה הייתה ב-2011. מצרים, "הפרעונים", הייתה הנבחרת האפריקאית הראשונה, שהשתתפה בגביע העולם בכדורגל ב-1934. זו הופעתה השלישית בטורניר. הנבחרת האפריקאית זכתה בגביע אפריקה לאומות 7 פעמים- שיא היבשת. הנבחרות יפגשו ב-15/06 ביקטרינבורג, במשחק שיפגיש בין שני החלוצים הלוהטים, מוחמד סלאח, שחקנה של ליברפול, לבין חלוץ ברצלונה ולשעבר כוכב ליברפול, לואיס סוארז.

היחסים הדיפלומטיים בין המדינות החלו ב-1952, כאשר לראשונה מונה שגריר שאינו תושב מצרי לאורוגוואי. השגרירות המצרים במונטבידאו, בירת אורוגוואי, נפתחה ב-1958.  כיום, לאורוגוואי שגרירות בקהיר וקונסוליית כבוד באלכסנדריה. מבחינה כלכלית, מדובר בשותפות סחר. ב-2010 חתמה מצרים, המדינה הערבית והאפריקאית הראשונה, על הסכם מרקוסו"ר, הסכם סחר חופשי עם השוק הדרום אמריקאי. אורוגוואי מייצאת למצרים בעיקר מוצרי חלב, בקר, בשר קפוא, סויה, דגים קפואים וציוד וטרינרי. מצרים מייצאת לאורוגוואי מוצרים חקלאיים, דוודים חשמליים, שטיחים, עשבי תיבול, תבלינים, בדים וטקסטיל. באשר לחסים הצבאיים, החל מ-1982 אורוגוואי תורמת לכוח הרב לאומי של האו"ם המוצב בסיני ואוכף את הסכם השלום בין מצרים לישראל.

רוסיה, מארחת הטורניר, תפגוש את מצרים ב-19/06 בסנקט פטרבורג. השתיים מעולם לא נפגשו במשחק רשמי.

היחסים בין המדינות הם בעלי היסטוריה ארוכה. לענייננו, במאה ה-20, בשנות ה-50', גישתו העצמאית והאנטי-אימפריאליסטית של גמאל עבד אל נאצר הביאה לתמיכה קומוניסטית במדינה. בשנים אלו חלה פריחה ביחסים בין המדינות. מסמכים מדגימים בבירור את מעורבותה של ברית המועצות במלחמת ששת הימים עם ישראל, אף אם לא הייתה מטרה מכוונת ליצור קונפליקט מזוין במזרח התיכון. בסופו של דבר, הרוסים הופתעו ממהלכי הצדדים ובמיוחד מחסימת מיצרי טיראן, על ידי נאצר. מוסקבה פעלה תחת הרושם, שישראל חלשה צבאית ולא תפתח במלחמה בשתי חזיתות וטעתה. בתקופת שלטונו של אנואר סאדאת היחסים בין המדינות הידרדרו וזאת בשל נטייתו של האחרון לכיוון המערב. על אף שנחתם הסכם ידידות בין המדינות ב-1971, היחסים המשיכו להידרדר וב-1972 גורשו יועצים צבאיים רוסים ממצרים. הסכם השלום בין ישראל למצרים הביא להידרדרות נוספת ב-1981. ב-1984, בתקופת שלטונו של חוסני מובארק, היחסים חודשו.

עם נפילת הקומוניזם היחסים השתפרו. ב-2005 ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה ביקר במצרים ומובארק ביקר ברוסיה ב-2008. ב-2013 הנשיא המצרי דאז, מוחמד מורסי, ביקר ברוסיה. שלטונו החדש של עבד אל-פתאח א-סיסי חיזק עוד יותר את היחסים בין המדינות. לאחר התרסקות טיסה 9268 של מטרוג'ט  באוקטובר 2015 בסיני עקב התפוצצות מטען חבלה, חלה ירידה חדה בכמות התיירים הרוסים במדינה. לאחרונה חלה התאוששות והצפייה היא למעלה מ-3 מיליון תיירים מרוסיה השנה במדינה.

המפגש בין שתי המדינות הערביות, ערב הסעודית ומצרים, שיתקיים ב-25/06 בוולגוגרד, מעלה אל פני השטח יחסים ארוכים וסבוכים בין שתי מדינות, שמהוות כוחות בעלי השפעה מרכזית בעולם הערבי, כאשר מצרים היא המדינה הערבית המאוכלסת ביותר וערב הסעודית היא חברה בפורום ה-G20, פורום 20 הכלכלות הגדולות בעולם. במהלך השנים היחסים נעו בין קרבה לקונפליקט ואף לחימה. במהלך שנות ה-60' של המאה ה-20 המדינות ניהלו, למעשה, מלחמה, "באמצעות שליח", מלחמת שליטה שהתנהלה בתימן, שהביאה לשימוש בנשק כימי.

לאחר מלחמת ששת הימים התקיימה ועידת חרטום בסודאן, בה הצדדים הגיעו להסכמה, שכללה סיוע כלכלי של ערב הסעודית למצרים בתמורה להפסקת התערבות המשטר המצרי במשטר הסעודי. הצדדים היו מאוחדים בהתנגדותם לישראל ובמה שכונה "שלושת הלאווים": לא לשלום עם ישראל, לא למו"מ ולא להכרה. בניגוד לכך, הסכמי השלום של ישראל עם מצרים הביאו לפגיעה ביחסים בין המדינות, כאשר מצרים סולקה מ"הליגה הערבית" וערב הסעודית הפסיקה את התמיכה הכלכלית במדינה. אירוע מרכזי שהשפיע על יחסי המדינות היה שיתוף הפעולה עם ארה"ב וההחלטה לצדד בהחלטת המעצמה לפלוש לעיראק בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה. מצרים תרמה חיילים למערכה וערב הסעודית סכומים כסף גדולים.

עם עליית א-סיסי לשלטון במצרים, ערב הסעודית הייתה אחת המדינות שתרמו מיליארדי דולרים לסייע להניע את הכלכלה המצרית. בדומה למצרים, גם הסעודים הוציאו את "האחים המוסלמים" מחוץ לחוק. במהלך ביקור המלך סלמן באפריל 2016, המנהיגים חתמו על סדרת עסקאות, כולל עסקה שהעניקה לערב הסעודית שני איים לא מיושבים במיצרי טיראן. הסכם נוסף נחתם בהמשך לבניית גשר מעל ליד האדום. בסוף 2016 המתח בין המדינות התגבר, לאחר הצבעה מצרית במועצת הביטחון בעד הצעת החלטה רוסית בנוגע למצב בסוריה, למורת רוחה של סעודיה.

באשר למפגשים הספורטיביים בין הנבחרות, הנבחרות נפגשו 8 פעמים בעבר, כש"הניצים הירוקים" מריאד ניצחו רק פעם אחת. המפגש הראשון בין הנבחרות הסתיים בתבוסה של הירוקים ל"פרעונים", ש"הכו" בהם 13 פעמים במשחקים הפאן-ערביים בשנת 1961. המפגש האחרון התקיים ב-2005 ומשחק הידידות הסתיים בהפסד מינימלי של ערב הסעודית למצרים 0-1.

בית ב'

מעצמות הכדורגל של פורטוגל וספרד יפגשו ב-15/06 בסוצ'י בפעם ה-37, כשהמאזן ההיסטורי נוטה בבירור לטובת "לה- רוחה" עם 12 ניצחונות, מול 6 בלבד של אלופת אירופה. "הדרבי האיברי" מספק את אחד המפגשים המרתקים ביותר בשלבים הבתים. מדובר באחת יריבויות הכדורגל העתיקות ברמה הלאומית. הנבחרות נפגשו עוד ב-1921, כשפורטוגל הפסידה 3-1 לספרד במדריד במסגרת המשחק הבין-לאומי הרשמי הראשון שלה.

היריבות בין המדינות מקורה עוד ב-1581 שנת מותו של הנרי מלך פורטוגל, שהלך לעולמו ללא יורש, מה שיצר מאבק ירושה בין פיליפ ה-2 מלך ספרד לבין אנתוני, אב המנזר של קראטו. פיליפ ה-2 הומלך ואיחד את שתי המלכויות תחת האיחוד האיברי, אשר החזיק מעמד במשך 60 שנה. ב-1640 החלה מלחמת הרסטורציה הפורטוגזית ופורטוגל שבה לעצמאות תחת שלטון שושלת בית ברגנסה. במאה ה-18 ספרד ופורטוגל מצאו עצמן בשני צדי המתרס בשורה של מלחמות בין מלכויות מרכזיות, כשפורטוגל יצרה ברית הדוקה עם בריטניה ואילו ספרד עם צרפת. במהלך מלחמת 7 השנים, ספרד אף ניסתה לפלוש, ללא הצלחה, לפורטוגל. ב-1777 המדינות נאבקו על גבולות השליטה שלהם בדרום אמריקה. בתקופת נפוליאון, מלך ספרד ובני בריתו הצרפתים פלשו לפורטוגל, אך הצרפתים בגדו בספרדים וכבשו את שתי המדינות. לאחר נפילת נפוליאון, הצדדים המשיכו במאבקי שליטה במהלך המאה ה-19.

במאה ה-20 שתי המדינות נטו למשטרים ימניים, אוטוריטריים ולאומניים (סלאזאר בפורטוגל ופרנקו בספרד). המדינות שמרו על ניטראליות יחסית במלחמת העולם השנייה, אך עם נטייה ידידותית כלפי השלטון הנאצי. פורטוגל בכל זאת שמרה על בריתה ההיסטורית עם אנגליה ובמהלך המלחמה סיפקה לה אספקה בקלות רבה יותר מאשר לגרמנים. לאחר סיום המלחמה, שתי המדינות הפכו מבודדות יותר ויותר, וויתרו, כמו כוחות קולוניאליים אחרים, על שטחיהם מעבר לים. באמצע שנות ה-70', עם סיום המשטרים האוטוריטריים, חזרו המדינה ל"משפחת עמים".

כיום יחסי המדינות מצוינים. הן מקיימות שיתוף פעולה בתחום המאבק בסמים וכן בשריפות יער. ב-1998 המדינות חתמו על אמנת אלבופירה (Albufeira Convention) לשיתוף נהרות שעוברים מעבר לגבולות המדינות. המדינות אף הגישו הצעה משותפת לארח את גביע העולם ב-2018 או ב-2022 שלא זכתה.

על מגרש הכדורגל, כאמור, ידם של הספרדים הייתה, עד לאחרונה, על העליונה. לאחר ההפסד ב-1921 לקח לפורטוגזים 7 שנים עד שהשיגו את התיקו הראשון שלהם במשחק ידידות, שהסתיים בתוצאה 2-2 ועוד 19 שנה לניצחון הראשון, אף הוא במשחק ידידות, 4-1 בפורטוגל. באשר למשחקים התחרותיים, המפגש הראשון בין הצדדים הסתיים בתבוסה קשה בתוצאה 9-0 לטובת הספרדים במוקדמות גביע העולם 1934. במשחק הגומלין ניצחו הספרדים בפורטוגל "רק" 1-2. בפעם הבאה שהצדדים נפגשו, גם במוקדמות גביע העולם, התוצאה הסופית לא הייתה שונה בהרבה: הספרדים הביסו את הפורטוגזים 5-1 במדריד והפורטוגזים חילצו תיקו 2-2 בליסבון. במהלך יורו 1984 הנבחרות סיימו בתוצאה 1-1 בשלב הבתים וביורו 2004 הפורטוגזים ניצחו לראשונה את הספרדים באירוע תחרותי בתוצאה 1-0. במונדיאל 2010 הפורטוגזים חזרו שוב על התוצאה, אך משמעותית יותר, הדיחו את הספרדים בשלב שמינית הגמר.

המפגש המשמעותי ביותר בין הנבחרות אירע ביורו 2012, כאשר הנבחרות נפגשו במשחק חצי הגמר של הטורניר. אחרי 120 דקות הצדדים ניגשו לבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. ספרד ניצחה 4-2 ועלתה לגמר בו זכתה.

קרב הפנדלים בין פורטוגל לספרד באתר UEFA

"אריות האטלס" ואיראן יפגשו בפעם השלישית בתולדותיהן ב-15/06 בסנקט פטרבורג. המפגש הראשון בין השתיים התקיים בזמן שלטונו של השאה והסתיים בניצחון 2-0 של "הנבחרת הלאומית" (تیم ملی) של איראן ב"גביע הנשיא" (או "גביע קוריאה") על המרוקאים, כאשר מי שייצגו את המדינות היו, למעשה, קבוצת PAS Tehran F.C. ו- AS FAR. ב-2002 נפגשו הנבחרות בשנית במסגרת גביע LG, תחרות המהווה לפי מארגניה "ניסוי לשיווק חברתי", אז הסתיים המפגש בתיקו 1-1.

מוסטפא חאג'י, כדורגלן עבר מרוקאי מצליח, שאף שיחק עם נבחרת מרוקו במונדיאל 1998, כבש שער נגד נבחרת נורווגיה והינו עוזר מאמן נבחרת מרוקו כיום, השתמש בקלישאה הידועה וטען, שהמשחק בין הנבחרות מהווה מעין "גמר" עבור הנבחרת המרוקאית. מדובר במשחק קשה מול נבחרת חזקה בעלת מוראל גבוה, אך ניצחון יעניק למרוקו הזדמנות להגיע לשלב הבא. מול ספרד ופורטוגל, המדורגות בעשירייה הראשונה בעולם, אין למרוקאים מה להפסיד.

המאבק הספורטיבי על הדשא הירוק יגיע על רקע יחסים מתוחים, הכוללים טענות של מרוקו בדבר הפצת איסלאם שיעי במרוקו הסונית. למרות זאת, ב-2017 היחסים בין המדינות חזרו למסלולם עם הצבתו של שגריר מרוקאי בטהרן.

מרוקו ופורטוגל יפגשו ב-20/06 במוסקבה בשחזור אחד מהניצחונות המפורסמים ביותר של מרוקו בגביע העולם אי שם ב-1986 במקסיקו. המשחק הסתיים אז 3-1 ומרוקו סיימה את שלב הבתים במקום הראשון. פורטוגל, לעומתה, סיימה אחרונה בבית. היה זה המפגש היחיד עד היום בין שתי הנבחרות.

פורטוגל ואיראן יפגשו ב-25/06 בסרנסק, כ-640 קילומטר מזרחית למוסקבה בפעם השלישית בלבד, לאחר שני ניצחונות הסלסאו ("הבחירה") של המגנים (das Quinas) (אותם המגנים המופיעים בסמלה של פורטוגל). המפגש הראשון במסגרת גביע העצמאות הברזילאי, שהתקיים לציון 150 שנה לעצמאותה של ברזיל, התקיים ב-1972 והסתיים בתבוסה 3-0. המשחק השני התקיים ב-2006 במסגרת בית ד' של המונדיאל והסתיים בתוצאה 2-0.

ספרד ומרוקו יפגשו ב-25/06 בקלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא, בפעם הראשונה. אף כי היחסים בין המדינות הם יחסים ידידותיים, בעבר יחסיהן עלו על שרטון לא אחת. המתיחות היא בדרך כלל סביב טריטוריות, כמו סאוטה ומלייה, מובלעות ספרדיות בצפון אפריקה, שנותרו ממרוקו הספרדית ההיסטורית, מדינת חסות ספרדית, שכללה שטחים במרוקו של ימינו, בשנים 1956-1912. ספרד קיימה מספר מלחמות קולוניאליות במרוקו החל בכיבוש לה-ממורה (La Mamora) ב-1681 וכלה במלחמת איפני ב-1957.

הכיבוש הספרדי במרוקו השפיע על התרבות המרוקאית והשפה הספרדית מדוברת על ידי עשרות אלפים מתושבי צפון מרוקו. השליטה הספרדית הביאה לכניסתם של מגורשים מוסלמים ויהודים למרוקו, מה שמסביר מדוע ניתן למצוא אלמנטים ספרדיים/אנדלוסיים בתרבות מרוקו, בעיקר במוזיקה ובמזון. בארכיטקטורה, ניתן למצוא מבנים לבנים בעלי קירות טיח (סטוקו) ורעפים אדומים וקשתות מסגנון אירופאי, שהגיעו באמצעות הספרדים. המשטר הספרדי, מונרכיה חוקתית, מבוסס על החוק האסלאמי (חוק השריעה) בשילוב מערכות משפט אזרחי, המבוססות על החוק הצרפתי והספרדי. מן העבר השני, מהגרים מרוקאים היוו כ-750 אלף, שהם 16.4% מכלל המהגרים הרשומים בספרד בשנת 2017, הקבוצה הגדולה ביותר של מהגרים במדינה. כיום, על אף המתחים הטריטוריאליים, המדינות משתפות פעולה במאמץ לסיכול טרור בין-לאומי ובניסיונות לבלום הגירה בלתי חוקית.

ברשומה הבאה שני הבתים הבאים: בית ג' ובית ד'.

מודעות פרסומת

3 תגובות בנושא “מונדיאל 2018: היריבויות הגדולות- חלק א'

  1. אין מילים
    מאמר מקיף ומעמיק המצביע על בקיאות רבה ביותר בנושא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s