מונדיאל 2018: היריבויות הגדולות- חלק ג'

ברשומות הקודמות התייחסתי לארבעת הבתים הראשונים המונדיאל הבא עלינו לטובה. כעת אתייחס לשני בתים נוספים, בית ה' ובית ו'.

בית ה'

המפגש הדרום אמריקאי הלוהט בין ברזיל לבין קוסטה ריקה ב-22/06 בסנקט פטרסבורג יהיה המפגש ה-11 בין הסלסאו ("הבחירה") לבין הטיקוס (Los Ticos). המאזן נוטה בבירור לטובת הברזילאים, שהפסידו פעם אחת בלבד לקוסטריקנים וזאת במסגרת "האליפות הפאן-אמריקאית" (Panamerican Championship) של 1960. המפגש האחרון בין הצדדים היה במסגרת משחק ידידות בקוסטה ריקה, בו ניצחה הסלסאו 0-1.

היחסים בין המדינות החלו ב-1907, כאשר דיפלומטים ברזילאיים הוכרו רשמית על ידי ממשלת קוסטה ריקה. לקוסטה ריקה שגרירות בברזיליה ולברזיל שגרירות בסן חוזה וכן קונסוליות בקוריטיביה, פלוריאנופוליס, ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו. המדינות משתפות פעולה סביב נושאים שונים כמו הגנת הסביבה, זכויות אדם, ביטחון אנרגטי ותעשיית החלל. ב-1997 חתמו המדינות על הסכם לשיתוף פעולה טכני ויצרו ועידה משותפת לקידום פעילויות בתחום.

שתי המדינות חברות בארגון מדינות אמריקה, המאגד 35 מדינות.

ברזיל ושווייץ הבכירות בבית יפגשו ב-17/06 ברוסטוב על-הדון במפגש ה-9 ביניהן. למעט המפגש הראשון בין הנבחרות, שהתקיים במסגרת שלב הבתים של מונדיאל 1950 בברזיל, "השווייצר נאטי" (Schweizer Nati) וה"סלסאו" לא נפגשו עוד במסגרת תחרותית. המשחק הסתיים אז בתוצאה 2-2 והמארחת המשיכה עד לגמר בו הפסידה. מפגש הידידות האחרון בין השתיים התקיים ב-2013 אז הפסידו השווייצריים 1-0 לברזילאים. המאזן בין הנבחרות עומד על 3 ניצחונות לשווייץ, 2 ניצחונות לברזילאים ו-2 תוצאות תיקו.

היחסים בין המדינות מקורם עוד במאה ה-19, כאשר אנשי עסקים משווייץ גילו את השוק הברזילאי כשוק להפצת סחורה. מהגרים שווייצרים רבים היגרו לברזיל החל מ-1817 עם הקמתה של העיר נובה פריבורגו (Nova Friburgo), "פרייבורג החדשה" , על בסיס משפחות שווייצריות שהיגרו מקנטון פרייבורג בשווייץ. כיום, הקהילה השווייצרית בברזיל היא השנייה בגודלה באמריקה הלטינית.

הקונסוליה השווייצרית הראשונה נפתחה בריו דה ז'ניירו ב-1819. ב-1826 הכירה הקונפדרציה השווייצרית בעצמאותה של ברזיל. ב-1855 מונה הנציג הברזילאי הראשון בשווייץ. ב-1972 עברה השגרירות השווייצרית לברזיליה, הבירה החדשה. מעבר לכך, היא מפעילה שתי קונסוליות ומספר "חממות עסקיות" בברזיל.

ב-2008 המדינות חתמו על מזכר הבנה לביסוס תכנית שותפות אסטרטגית. המדינות שותפות בנושאי מדע, טכנולוגיה וחדשנות ובין היתר בתחומי מדעי המוח, בריאות ואנרגיה וסביבה. עבור שווייץ, ברזיל היא מרכז אסטרטגי חשוב, המהווה שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה באמריקה הלטינית. בתחום החינוך, השתיים שותפות במחקר וחדשנות. דוגמה לכך הוא פרויקט Swissnex, המנוהל בשיתוף פעולה בין משרד החוץ השווייצרי לקונסוליה בריו דה ז'נרו ובסאו פאולו כמיזם ציבורי-פרטי לקידום ידע ורעיונות, חינוך, תרבות וחדשנות.

בהתייחס ליחסים הכלכליים, בין 2007 ל-2012 המסחר הבילטרלי גדל בלמעלה מ-35% והגיע לכ-4.5 מיליארד דולר. ב-2016 שווייץ יבאה מברזיל טובין, בעיקר מתכות וקפה, בסכום של 1.22 מיליארד פרנק שווייצרי. הייצוא לברזיל עמד באותה שנה על 1.91 מיליארד פרנק שווייצרי וכלל בעיקר מוצרים כימיים ומכונות. בסוף שנת 2015 ההשקעות השווייצריות בברזיל הגיעו ל-9.3 מיליארד פרנק שווייצרי והחברות השווייצריות העסיקו כ-68,000 איש. דוגמה מעניינת לפעילות כלכלית שווייצרית במדינה היא קבוצת לה-רוש (Roche Group), שפעילה בברזיל עוד מ-1931. הסניף המקומי שעוסק בפרמצבטיקה (תרופות) מעסיק 1,300 עובדים, כאשר המטה המרכזי שלו ממוקם בסאו פאולו, מרכז הלוגיסטיקה במדינת גויאס ומפעל הייצור בריו דה ז'ניירו. המטה המרכזי  של חברת האבחון (Roche Diagnostics) ממוקם בסאו פאולו יחד עם חברת התרופות ומרכז הלוגיסטיקה במדינת סנטה קטרינה מעסיק כ-400 עובדים.

בית ו'

בית ו' יפגיש בין גרמניה למקסיקו במוסקבה ב-17/06 בפעם ה-12. המשחק הראשון בין הנבחרות נערך ב-1968 במסגרת משחק ידידות שהסתיים בתיקו 0. ב-1986 הדיחה גרמניה את מקסיקו המארחת בדו-קרב פנדלים בשלב רבע הגמר וב-1998 גרמניה שוב גרמה לסיום דרכה של מקסיקו בתחרות, כששני שערים של יורגן קלינסמן (בדקה ה-74') ואוליבר בירהוף (בדקה ה-86') קבעו 2-1 ומהפך בשמינית הגמר. בפעם האחרונה שהנבחרות נפגשו גברה ה"מאנשאפט" על ה"טריקולור" (El Tricolor) המקסיקני 4-1 במסגרת גביע הקונפדרציות בשלב חצי הגמר בדרך לזכייה בתואר. מתוך 11 מפגשים, הנבחרת הגרמנית ניצחה ב-5 והפסידה פעם אחת.

הקשר הראשון בין שתי המדינות החל עם הגעתו של אלכסנדר פון הומבולדט, החוקר ומגלה הארצות הגרמני, לאזור מקסיקו ב-1803 (למה שהיה אז חלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה). ב-1810 הכריזה מקסיקו על עצמאות ובעקבותיה פרצה מלחמת העצמאות של מקסיקו, שנמשכה עד 1821. ב-1871 אוחדה גרמניה וב-1879 מוסדו היחסים הדיפלומטיים בין המדינות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה מקסיקו נותרה ניטראלית על אף ניסיונות גרמניים להטות אותה לצידה. במהלך מלחמת האזרחים בספרד בשנים 1939-1936 מקסיקו תמכה בצד הרפובליקני ואילו השלטון הנאצי תמכה בלאומנים. ב-1941 היחסים בין המדינות הופסקו בעקבות כניסת מקסיקו למלחמת העולם השנייה כחלק מבעלות הברית. ב-1942 מקסיקו הכריזה רשמית מלחמה על גרמניה. ב-1952 היחסים חודשו.

כיום המדינות מקיימות יחסים ענפים, המבוססים על ההסכם הכללי בין האיחוד האירופי למקסיקו וכן על הסכמים אחרים. המדינות שותפות למגוון פורומים בין-לאומיים סביב אינטרסים משותפים כמו דמוקרטיה, זכויות אדם, הגנת הסביבה, קודיפיקציה של החוק ופדרליזם. שתי המדינות חברות בפורום ה-G20 וב-OECD. למקסיקו שגרירות בברלין, קונסוליה בפרנקפורט ומשרד סחר במינכן ולגרמניה שגרירות במקסיקו סיטי.

גרמניה מכירה במקסיקו כמעצמה עולה, בעיקר סביב התחום הכלכלי. עבור מקסיקו, גרמניה היא בעלת ברית אסטרטגית, כמובילה הכלכלית באירופה. הכלכלות של שתי המדינות משלימות זו את זו במידה רבה. ב-2016 מקסיקו יצאה לגרמניה בסכום כולל של כ-4 מיליארד דולר ויבאה ממנה בסכום כולל של כ-14 מיליארד דולר. הניסיון החיובי בהשקעה ובביסוס חברת גרמניות במקסיקו וחברות מקסיקניות בגרמניה הוא הוכחה לעוצמת הקשר בין המדינות. ישנן מעל ל-1900 חברות עם הון גרמני במקסיקו, שייצרו יותר מ-120 אלף עבודות והון מוערך נצבר שלמעלה מ-30 מיליארד דולר.

https://gph.is/1jqYkNb

גרמניה ושוודיה יפגשו ב-23/06 בסוצ'י בפעם ה-37 ובאופן מפתיע למדי, לכאורה, המאזן בין השתיים שוויוני למדי; "הכחולים-צהובים" (Blågult) ניצחו 15 פעמים, הפסידו 13 פעמים וסיימו בתוצאת תיקו 8 פעמים. למרות זאת, מאז 1988 ה"מאנשאפט" לא הפסידה לשוודים. בפעם האחרונה שהנבחרות נפגשו המפגש הסתיים בניצחון 3-5 בשלב הבתים של מוקדמות מונדיאל  2014 לטובת הגרמנים ב"משחק לפרוטוקול", כאשר הגרמנים כבר הבטיחו את המקום הראשון והעלייה למונדיאל והשוודים את המקום השני והפלייאוף.

המדינות בעלות רקע היסטורי ארוך למדי עוד מתקופת "ברית ערי הנזה" (Hanseatic League). פדרציית המסחר מהמאה ה-13, שהתרכזה בערים הצפוניות לורבק והמבורג והתרחבה בהמשך לערי חוף בשטח עליו נמצאות כיום לטביה, אסטוניה, פולין, שוודיה והולנד, שלטה בים הצפוני והבלטי, כאשר כוחה היה מבוסס על מסחר. הספינות העצומות של הברית הביאו חומרי גלם, כולל גזעי עצים וחיטה, מהחברות המזרחיות, אל נמלי אנגליה ונשאו משלוחי בדים וצמר אל נובוגורד ברוסיה, בדרכן חזרה. מספר גדל והולך של סוחרים, יצרנים וכורים גרמניים היגרו לשוודיה, שחוותה "בום כלכלי" בשל כריית נחושת בפאלון (Falun). שטוקהולם הפכה להיות מרכז חשוב, כאשר אותם סוחרים גרמנים הפכו לעשירי העיר. במשך הזמן, שליטה זו גרמה למרמור בחלק מהתושבים השוודים והחל מ-1471 לא הותר לזרים למשול בערים שוודיות או להשתתף במועצות מקומיות.

בתקופת מלחמת 30 השנים (1648-1618)  תמכה שוודיה בצד הפרוטסטנטי הגרמני והמלך שוודי, גוסטב אדולף ה-2, הפך לאחד המלכים החזקים באירופה. בהמשך המאה ה-17, לאחר "שלום ווסטפליה" (1648) והסכם רוקסלידה עם דנמרק ב-1658 (Treaty of Roskilde), שוודיה הפכה למעצמה אירופאית צפונית. עדות להימצאותם של שוודים בשטחי גרמניה ניתן לראות בביצורים שנשמרו ברחבי גרמניה עד ימנו. העוצמה הזו נחלשה בשל היותה של שוודיה חקלאית בעיקרה, ללא משאבים ממשיים לשמירה על עוצמתה בטווח הארוך. בתקופת המלחמות הנפוליאוניות אירופה כולה עברה שינויים מרכזיים. שוודיה, למשל, זכתה בכל שטחה של נורבגיה בהסכם קיל (1814). באמצע המאה ה-18 התפתחות הפקת הברזל ותעשיית הטקסטיל הביאה להגירת עובדים מכל רחבי אירופה לשוודיה, כולל מגרמניה.

במשך כ-100 שנה, מאז הסכם קיל, שוודיה נהנתה משקט יחסי ולא הייתה מעורבת בסכסוכים מזויינים. שוודיה הפכה בתקופה זו למדיה בעלת כלכלה פתוחה, התלויה מאוד בסחר עם מדינות זרות, כאשר הממלכה המאוחדת וגרמניה היו שותפות הסחר המרכזיות שלה: גרמניה כמקור מרכזי ליבוא והממלכה המאוחדת כיעד ליצוא מוצרים שוודיים. במהלך מלחמת העולם הראשונה שמרה שוודיה על ניטראליות. שוודיה המשיכה לסחור עם שתי שותפותיה על אף ניסיונות לחץ מצד שתיהן. בפועל, שוודיה עשתה ויתורים לא מעטים לטובת הגרמנים, כמו החשכת מגדולרים, הצבת מוקשים בין דנמרק לשוודיה והוטל איסור מעבר על ציוד צבאי בשוודיה, שהפריע ליצוא הבריטי והצרפתי לרוסיה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה לחדור לשוודיה התרבות האנגלו-אמריקנית, אולם המעמדות העליונים של שוודיה עדיין שמרו על התרבות הגרמנית. בתקופת רפובליקת ויימאר (1933-1918) הייתה שוודיה תלויה כלכלית בגרמניה, שהייתה אחת הלקוחות החשובים ביותר של עפרות ברזל. יתר על כן, הרבה חברות גרמניות גדולות רכשו מניות בהיקף משמעותי של חברות שוודיות. בשנת 1926 בוטל הסכם הסחר בין המדינות על ידי גרמניה, בשל חסרונותיה של הכלכלה האגררית הגרמנית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שוב שמרה שוודיה על ניטרליות, אך לאחר כיבוש נורבגיה ודנמרק באפריל 1940 חששה שוודיה מגרמניה ובעקבות כך סיפקה לגרמניה עפרות ברזל והתירה לחיילים גרמנים לעבור דרכה בדרכם לחזית המזרחית. במהלך המלחמה כ-5,500 פליטים הגיעו לשוודיה, ביניהם וילי ברנדט. מצד אחד, היותה של שוודיה ניטרלית מנעה את שואת יהודי המדינה, כ-7,000 במספר. לפני תחילת המלחמה אסרה שוודיה על כניסת אלפי הפליטים היהודים למדינה, אך שינתה מדיניותה במהלך המלחמה. ב-1942, השוודים הזדעזעו מיחס הנאצים ליהודי נורבגיה. כ-900 יהודים נורבגים, יותר מחצי מהקהילה הנורבגית, ברחו לשוודיה. ב-1943 הממשלה השוודית הודיעה שהיא מוכנה לקבל את כל היהודים הדנים הפליטים וכ-7,000 מהם נכנסו למדינה. דמות בולטת באותה תקופה היה ראול ולנברג, דיפלומט שוודי, שסייע בהצלת מספר גדול של יהודים בבודפשט.

לאחר המלחמה נחלש כוחה של ההשפעה התרבותית הגרמנית בשוודיה, לטובת התרבות האנגלו-אמריקנית, אולם עדיין השפה הגרמנית נלמדת כשפה נוספת לאחר האנגלית, הרבה יותר מאשר שפות אחרות והספרות הגרמנית יחד עם התיאטרון והקולנוע הגרמני זוכים להצלחה רבה מאוד בשוודיה.

כיום, שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE), במועצת מדינות הים הבלטי (CBSS) ובמועצת אירופה. לגרמניה שגרירות בשטוקהולם וקונסוליות כבוד ב-9 ערים. השגרירות השוודית ממוקמת בבירה ברלין וישנן עוד 12 קונסוליות כבוד.

הרשומה הבאה תתייחס לשני הבתים הנותרים ותסכם את סקירת היריבויות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s