באיירן והקשר היהודי

באיירן מינכן הוא אולי המועדון השנוא ביותר בגרמניה. לאחרונה, ר.ב. לייפציג מצליח לעורר את חמתם של האוהדים בשל עלייתו המטאורית להצלחה, המבוססת אך ורק עוצמתו הכלכלית של תאגיד הענק האוסטרי רד בול (Red Bull GmbH), המוכר מהמשקה (הדוחה) ש"נותן לך כנפיים", הקבוצה שמייצגת את מסחור הכדורגל הגרמני, אך השנאה לבאיירן היא כבר מסורת גרמנית ארוכת שנים.

לאחר זכייתו באליפות ה-28 בגרמניה 5 מחזורים לפני תום העונה, באיירן הוא המועדון המצליח ביותר בגרמניה ואחד המצליחים באירופה, שזכה ביחד עם עוד 4 קבוצות אירופאיות בכל תואר אפשרי למועדון אירופאי. בין היתר, זכו הבווארים (Die Bayern) חמש פעמים בליגת האלופות.

הסיבות לשנאת האדומים רבות ומגוונות. ראשית, ההצלחה של המועדון היא סיבה מספקת לקנאה ושנאה של שאר האוהדים, שרק מחכים לכישלון של הבווארים. שנית, באיירן פיתחה מעין חוש לשערים בדקות האחרונות של המשחק, במה שהפך להיות מטבע לשון של ממש: "Bayerndusel" פירושו: "מזל לא הוגן של באיירן". מושג זה מוכר כבר משנות ה-70 של המאה ה-20. לאלו יש להוסיף את היותה של בוואריה אזור עשיר באופן היסטורי, מה שמייצר קנאה משאר האזורים הגרמניים, בדומה לקנאה שקיימת בין אזורי הדרום לבין צפון איטליה והשנאה ל"יובנטוס" הטורינזית או השנאה כלפי ברצלונה הקטלאנית בספרד.

מה שמעניין ואולי פחות ידוע לגבי המועדון, הוא שהוא גם ידוע בתיאור הגנאי כ-"Judenklub", "מועדון יהודי", מונח שהפך להיות מזוהה עם מספר מועדונים בגרמניה ובאוסטריה במהלך תקופת השלטון הנאצי, בשל קשרים חזקים של המועדונים עם היסטוריה ו/או קשרים לאישים יהודיים.

באיירן מינכן נוסד בשנת 1900 בשוואבינג (Schwabing), החלק הצפוני הבוהמי של מינכן, על ידי חברי מועדון ההתעמלות של מינכן, MTV 1879.  שניים מבין 17 האבות המייסדים שלה ב-1900, היו יהודים: יוזף פולאק (Josef Pollack) והפסל בנו אלקן (Benno Elkan). האליפות הראשונה של המועדון בשנת 1932 הייתה בתקופת נשיא המועדון קורט לנדאואר (Kurt Landauer) והמאמן ריכרד קוהן (Richard Kohn), שניהם יהודים. בינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר ובמרץ 1933 נחקק חוק ההסמכה. ביוני 1933 שר החינוך, רוסט, ציווה על סילוקם של כל היהודים מארגוני הרווחה, קבוצות הנוער ומועדוני הספורט. לאחר מכן, פורסם צו המחייב, כי חברי הקבוצות הנ"ל, חייבים להוכיח שורשים "אריים". לנדאואר, קוהן ואוטו בר (Otto Albert Beer), מנהל מחלקת הנוער, אולצו לעזוב את המועדון.

בר עבד מספר שנים במועדון כדורגל יהודי (ITUS Munich) אבל, בסופו של דבר, פירק את חברתו בלחץ הנאצים ונאלץ לעבוד כמכונאי רכב. לאחר מספר ניסיונות כושלים להגר, אוטו בר גורש לליטא ב-1941 שם הוא אשתו ושני ילדיו נרצחו.

קוהן המשיך את הקריירה שלו כמאמן בקבוצות ברצלונה, פ.צ. באזל ופיינורד רוטרדם. את פיינורד הוביל לאליפות הולנד ב-1936 וב-1938. לאחר כיבוש הולנד על ידי הנאצים ב-1940, ירד קוהן למחתרת. לאחר סיום המלחמה, בשנת 1951, חזר לאמן את הקבוצה. ב- 1956 פרש קוהן.

ריכרד קוהן הלך לעולמו ביוני 1963 בגיל 75.

לנדאואר נעצר על ידי הנאצים ב-1938 והוכנס למעצר במחנה דכאו. בעקבות שירותו כחייל במלחמת העולם הראשון השתחרר לאחר 33 ימי מעצר והיגר לשווייץ במרץ 1939. כמעט כל משפחתו נרצחה.

המועדון הבווארי מעולם לא התכחש להיסטוריה היהודית שלו. באיירן עמדו על כך, שנאלצו לוותר על שירותו של לנדאואר, רק בשל לחץ מגבוה תחת מחאה. ב-1940 הקבוצה נסעה לשווייץ למשחק ידידות, שלאחריו עמדו שחקי באיירן בשורה ונופפו לנשיאם לשעבר שצפה מהיציע, מחווה שהרגיזה את הרשויות הנאציות. מעבר לכך, המועדון ניסה לשמר את הסגנון הקודם של לנדאואר ולא לעשות שינויים מהותיים. התוצאה הייתה תמיכה של השלטון הנאצי ביריבה העירונית מינכן 1860, מועדון שנתפס על ידי הנאצים כראוי יותר לאמון, מה גם שהיה לו נגיעה למעמד הפועלים, שהיה חלק בלתי נפרד מהאידאולוגיה של המפלגה הנאציונל סוציאליסטית. לפיכך, השלטון סייע לכחולים היכן שהיה ניתן לסייע. לאחר המלחמה, הבווארים נזקקו ליותר משני עשורים לשקם את עוצמתם הקודמת (תרגום ועריכה מתוך Tor! The Story of German Football, ספרו המצוין של אולי הסה (Ulrich Hesse)).

לנדאואר חזר מגלות ב-1947 ונבחר שוב לנשיא המועדון. ב-1951 פרש. באוקטובר 2013 מונה לנדאואר לנשיא הכבוד של באיירן מינכן, האדם השני בלבד בתולדותיה, שזכה לתואר זה.

במשך שנים מועדון באיירן מינכן לא התייחס באופן ברור וגלוי להיסטוריה היהודית שלו עד אשר ב-2011 פורסם הספר "באיירן מינכן והיהודים שלו" (Der FC Bayern und seine Juden) ומאז הקשר הפך להיות גלוי בהרבה.

בהקשר זה, יש לציין, כי לאחרונה קבוצה של אוהדי הקבוצה ביקרו במחנה ההשמדה אושוויץ וזאת כחלק מהפרויקט "Erinnerung vereint", בחסות אוהדי שני המועדונים הבוואריים באיירן מינכן ומינכן 1860, במטרה להכיר למשתתפים את ההיסטוריה הנאצית ואת האתגרים הקיימים בחברה הגרמנית, תוך חיזוק תרבות הזיכרון.

  • עוד על יהודים בולטים בהיסטוריה של באיירן- ראו כאן.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s